את החצי הראשון של ליל ל״ג בעומר בשנה שעברה, תשפ״א – 2021, אותו הלילה המר והנמהר, התחלתי כדרכי בשנים האחרונות, בלימוד (באמצעות הזום) בספר אדרא
ר’ חיים קנייבסקי, היה כול מה שכול רציתי לברוח ממנו בעולם החרדי בו גדלתי, אך בו זמנית ממש, גם כול מה שכול כך נכספתי אליו
לְפִיכָךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחִצָּיו חַיָּב. וְכֵן כָּל הָעוֹלָם חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. חָטָא חֵטְא אֶחָד, הֲרֵי
פרולוג: עניין חתום וחידתי עד מאוד, הוא עניינה של מלחמת עמלק כפי שהיא מופיעה בתורה. זוהי מלחמה שמאופיינת כנצחית בין העם היהודי לעם העמלקי, וכנגזרת
פרולוג: לפני ארבע שנים ביקרתי לראשונה בעיר אודסה השוכנת לחופי הים השחור שבאוקראינה. הקסם וההשראה שהעיר הזו העניקה לי, היו מן המיוחדות שחוויתי בחיי. תוך
אני רוצה להגיד כמה מילים על תנועת חב”ד. או במילים אחרות, על התנועה המשיחית הידועה הזאת . הרבה מדברים בימים הטרופים האחרונים על התנועה הזאת,
באחד הלחנים הידועים אותם לימד הרבי מלובבי׳ץ את חסידיו על המילים בס׳ תהילים: “צמאה לך נפשי וכו׳”, ישנה תוספת בין של כמה משפטים ברוסית, שהן
שמעון פרס המנוח, הטיב פעם לבטא את הרבי מלובבי’ץ, לאחר שיצא מביקור אישי אצלו (‘יחידות’ בעגה החבדי”ת), כי ‘האיש הזה רואה וחווה את העתיד בדיוק
הרבה יש לדבר ולהאריך על האיש הגדול והמורם מעם הזה, מורנו ורבינו ר’ משה שפירא זצ״ל, שהיום עשרה בטבת תשפ״ב, אנו מציינים חמש שנים לפטירתו.
בימי השהות שלי כאן בחבל הארץ ההיסטורית הזו שעל דרום ספרד, אני לומד ברגליי ומקרוב את הסיפור היהודי המוכמן בחבל הארץ הזו. זהו סיפור שהנו
