מדינת ישראל

חילוניות
אודי הרשלר

לדמותו של בר כוכבא כמחולל אתוס הגאולה החילונית וליחסו של רבי עקיבא כלפיו. מאמר לימי ספירת העומר ולקראת יום העצמאות ה78 של מדינת ישראל + מצגת/סרטון/פודקסט AI לסיכום המאמר

המאמר בוחן את דמותו של שמעון בר כוכבא כמניחת היסודות לאתוס הציוני-חילוני, תוך הדגשת נחישותו ליטול אחריות לאומית אקטיבית. המאמר מתאר כיצד המרד ייצג קריאת תיגר על הגישה הרבנית הפסיבית של אותה עת, כפי שמתבטא בדרישתו הנועזת של בר כוכבא מהאל שלא להתערב בקרב. למרות אופיו הלוחמני, זכה המנהיג לתמיכה רבנית גורפת מרבי עקיבא, שראה בו דמות משיחית המוגדרת על ידי גבורה פיזית ולאו דווקא על ידי נסים. המאמר משווה בין תפיסתו של בר כוכבא לחזונו של בנימין זאב הרצל, בטענה ששניהם זיהו את הצורך בריבונות יהודית המבוססת על כוח ומעשה. לסיכום, הכותב מציע כי המרד משמש תזכורת היסטורית לחשיבותה של הנהגה מעשית ושואל האם שילוב בין עוצמה צבאית לענווה רוחנית היה עשוי לשנות את סופו הטרגי של המרד.

המשיכו לקרוא »
גלות וגאולה
אודי הרשלר

מן הקיום היהודי הגלותי הלא טריוויאלי – שנעקד במשרפות השואה, ועד לקיום הישראלי הטריוויאלי (לכאורה). מחשבות במוצאי יום השואה, בואכה ימי הזיכרון והעצמאות. מסע יהודי – ישראלי, ישראל תשפ”ו – 2026 + מצגת/סרטון/פודקסט AI לסיכום המאמר

בסופו של דבר השואה לא הייתה אלא אירוע קצה. קטסטרופה קיצונית ומחרידה של מציאות טרגית ארוכה שנמתחה על פני כאלפיים שנות גלות. את גולת הכותרת

המשיכו לקרוא »
הלכה
אודי הרשלר

על תיאולוגית ההתמודדות עם אסון השואה, בדמותו והגותו של גדול חוקרי התלמוד הרב פרופ’ דוד הלבני-וויס זצ”ל. והצצה למפעלו התלמודי. מאמר הערכה אישי לזכרו. פרסום חוזר ליום השואה תשפ”ו

“כשעלה לשמים קול טריקת הדלת, לאחר שהושלך הילד הראשון למשרפות, לא יכול עוד מיכאל המיטיב במלאכים, לעצור בעצמו ובכעסו פנה אל האלוהים: ‘האם תשפוך עתה

המשיכו לקרוא »
גלות וגאולה
אודי הרשלר

קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק: הצצה למשאו ההיסטורי/פילוסופי של הרב יוסף דוב סולובייציק, ביום העצמאות תשט”ז – 1957. לרגל יח’ ניסן תשפ”ו- 33 שנים לפטירתו.

היום יח’ בניסן תשפ”ו, יימלאו 33 שנים להסתלקותו של אחד מגדולי ההוגים היהודים במאה עשרים. מי שניתן לראות בו כמשפיע ואפילו המעצב והמכונן של תנועת

המשיכו לקרוא »
אמונה
אודי הרשלר

על ‘חזון העצמות היבשות’ בראייה היסטורית של השואה והתקומה היהודית במאה 20. מאמר להפטרת שבת חוה”מ פסח, ולקראת יום השואה ויום העצמאות תשפ”ו – ה78 למדינת ישראל

בשבת הקרובה, חוה”מ פסח, נקרא בבתי הכנסת את ההפטרה מתוך הנבואה המפורסמת של הנביא יחקאל (פרק לז׳), הידועה גם כ’חזון העצמות היבשות’, זאת פרשה שאני

המשיכו לקרוא »
החברה החרדית
אודי הרשלר

מחשבה נוגה על חברה שאיבדה את דרכה בסבך של מיתוסים ודימויים הזויים. בעקבות מותו של הנער יוסי אייזנטל ז”ל במהלך ההפגה נגד חוק הגיוס

הדם של הנער יוסי אייזנטל ז”ל הוא בראש ובראשונה על ידיהם של מי שעשו את החברה החרדית כפי שהיא מתגלית בשנתיים האחרונות, למרחב סביבתי של

המשיכו לקרוא »
אנטישמיות
אודי הרשלר

‘מניח על שולחנו ודיו’ – מחשבות על חווית חג חנוכה תשפ”ו בניכר. ועל רקע האסון הנוראי בטבח חנוכה בסידני אוסטרליה

ושוב חג חנוכה בניכר. ושוב קר באמת בחג הזה. ושוב לחגוג את חנוכה זה מעשה זר, שונה, אחר. לא באמת משתלב עם האורות הנוצצים של

המשיכו לקרוא »
גלות וגאולה
אודי הרשלר

על פלא הפלאים של אותו היום – כט’ בנובמבר 1947. הכרת האומות המאוחדות במדינת היהודים – ורכישת המגילות הגנוזות + סרטון/פודקסט לסיכום המאמר

המאמר מספק סקירה על כ”ט בנובמבר 1947, היום בו האו”ם אישר את סיום המנדט הבריטי ואיפשר את הקמת מדינת ישראל, תוך הדגשת הזיקה ההיסטורית של העם היהודי לארצו. באופן פלאי, באותו יום ממש התבצעה רכישת המגילות הגנוזות הראשונות על ידי פרופסור אלעזר ליפא סוקניק עבור האוניברסיטה העברית, אירוע שנחשב לבעל חשיבות לאומית עצומה. המסמך מתאר את גילוי המגילות במקרה על ידי נער בדואי במדבר יהודה ואת שרשרת העסקאות שהובילה אותן לבסוף לידיים יהודיות. הכתוב מדגיש כי המגילות הן עדות מופתית לחיים היהודיים הענפים שהתקיימו בארץ לפני החורבן, ובכך מחזקות את הקשר בין העם לארצו עם הקמת המדינה. הטקסט מסיים בתחושת נס ומשמעות שמיימית של צירוף האירועים ההיסטוריים הללו באותו יום.

המשיכו לקרוא »
גלות וגאולה
אודי הרשלר

על ‘יהודה השבויה’ ו’יהודה המשוחררת’ – כפי שבא לידי ביטוי במטבעות ומדליות, בימים ההם בזמן הזה. מאמר לסיום צום ט’ באב.

בשורות הבאות אני רוצה לחלוק עמכם את סיפורו של פריט אחד, מיוחד במינו, מתוך אוסף אמנות שנמצא בבית אוצרותיי, שעניינו: ׳ירושלים בראי האמנות לדורותיה׳. דומני

המשיכו לקרוא »
אמונה
אודי הרשלר

על הדיבור והדּוּמִיָּה, השוני והמשותף הקיומי – ראשיתי. לרגעי הדמדומים במעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות ה77 למדינת ישראל.

לְדַבֵּר משמעו לחיות. ישות חיה היא ישות מדברת. בל׳ של משורר תהילים (קטו’ יז’) המתים נקראים “יֹרְדֵי דוּמָה“. האפיון הכי בסיסי של מציאות מתה, היא

המשיכו לקרוא »