בעולם החסידות בכלל וחסידות חב”ד בפרט נחשב היום ח”י אלול, כיום שבו נולדו שניים ממייסדי תנועת החסידות והבאת בשורתה לעולם; הבעל שם טוב, והאדמו”ר הזקן
מאמר זה עוסק באבחנה המהותית שבין ברכה לקללה בפרשת ראה, כשהקללה מתוארת בפירוט עקב טבעה המוחשי המגביל, בעוד הברכה, המופשטת יותר, דורשת חיפוש פנימי מתמיד. המאמר מטעים כיצד בחירה בחיים היא בחירה בברכה ובדינמיות, לעומת קיפאון הקללה. הוא מדגיש את החיפוש אחר “המקום” המסתורי כצורך רוחני המאפשר חיבור לטרנסצנדנטיות. המאמר משלב ניתוח לשוני, הקשר תלמודי, ודברי הרמב”ם והרמב”ן בנושא. בסיומו נוגע המאמר במשל החסידי הנודע המדמה את חודש אלול למפגש אינטימי בשדה עם המלך, וכמייצג את האפשרות לחיפוש רוחני אישי ושוויון בדרך לקדושה.
השבוע הייתה לי הזכות לפקוד את אחד האירועים היותר חרדיים שהייתי בהם בחיי. וזאת כבר ייאמר, כי בהתחשב בעובדה שהורתי ולידתי הייתה עמוק בתוך החברה
המאמר בוחן את המהפכה התודעתית שחוללה תנועת השבתאות ביחס שבין גלות לגאולה, תוך התמקדות בדמותו של שבתי צבי שנולד בתשעה באב. המחבר מסביר כיצד השבתאות שברה את התפיסה המסורתית הפסיבית, והחליפה אותה בגישה אקטיביסטית המטשטשת את הגבולות בין האנושי לאלוהי. למרות הכישלון הצורב והמשבר הרוחני שנוצר בעקבות התאסלמותו של שבתי צבי, המאמר טוען כי התנועה הניחה את היסודות לשינויים היסטוריים מרחיקי לכת. השפעות אלו חלחלו אל החסידות ובהמשך אל התנועה הציונית, שהעבירו את האחריות לגורל הלאומי לידי העם. כיום, המציאות הישראלית משקפת את אותו טשטוש פרדיגמטי, שבו מתקיימים זה לצד זה ריבונות יהודית משגשגת לצד כמיהה דתית להמשך התיקון. בסיכומו של דבר, המקור מציג את השבתאות כנקודת מפנה שהפכה את הגאולה מציפייה ניסית למשימה אנושית ממשית.
פרולוג: חסידות חב”ד והעם היהודי כולו מציין היום ג׳ תמוז תשפ”ו – שלושים ושניים שנים לאותו היום המר והנמהר ג’ תמוז – תשנ”ד שבו הסתלק
לפני שבע שנים ביום השואה תשע”ט – 2019 התארחתי בתוכניתו המיוחדת של חברי האהוב והמוערך יוסי בבליקי (שהוא גם אמן ויוצר בחסד עליון), ברדיו “מהות
לפני שבע שנים בכג׳ ניסן תשע”ט הסתלק הרבי מקאליב רבי מנחם מנדל טאוב זצ”ל. לדמותו של הרבי מקאליב היתה לי הזכות להתוודע ממש מגיל ילדות.
לפני תשע שנים נסתלק לבית עולמו, איש מיוחד ונדיר, שהייתה לי הזכות להכירו בשנותיו האחרונות, בעיקר בזמן שהותי אצל חלקת מחוקק ספון, בעיר האדטיש שבאוקראינה,
במאמר קודם לדמותו של רבי אלימלך ליפמן מליזנסק – בעל הנועם אלימלך, עסקתי ברעיון הצדיק ומרכזיותו בהגותו החסידית של הרבי ר’ אלימלך. ציינתי את האופן
היום כא’ אדר – הוא יום היארצייט של אחד מגדולי תנועת החסידות, ומי שהיה מהבולטים ומהראשונים שהביאו את בשורתה לפולין, רבי אלימלך וייסבלום מליזנסק. הידוע