קטגוריות
אישים

על ניגון סלאוויטא והסיפור המרטיט שמאחוריו. לדמותו וזכרו של הרב החסיד ר׳ מנחם מנדל דייטש הי״ד . 6 שנים לפטירתו.1 min read

לפני שש שנים נסתלק לבית עולמו, איש מיוחד ונדיר, שהייתה לי הזכות להכירו בשנותיו האחרונות, בעיקר בזמן שהותי אצל חלקת מחוקק ספון, בעיר האדטיש שבאוקראינה, מקום מנוחתו של האדה״ז בעל התניא. סיפור פטירתו של ר׳ מנדל הוא מחריד ומצמרר במיוחד. מיד לאחר פטירתו פרסמתי מאמר לדמותו וזכרו, ובה קשרתי בין הטרגדיה הנוראית של הירצחו, לניגון המופלא שהיה כה קרוב אליו במשך שנים רבות, הידוע בשמו ׳ניגון סאלוויטא׳. זהו ניגון שלראשונה זכיתי לשמוע וללמוד מפיו של ר׳ מנדל בעצמו, בכד׳ טבת (יום פטירתו בעל התניא), בעיר האדטיש, ואף צילמתי זאת והעליתי זאת לרשת. מעתיק כאן את המאמר ההוא ככתבו וכלשונו. והיו הדברים והניגון לזכרו הטוב:

חוזר מהלוויתו רבת התוגה של הרב החסיד רבי מנחם מנדל דייטש זצ”ל. איש יקר ומופלא, שנפטר לאחר חודשים ארוכים שבהם שכב ללא הכרה, וזאת בעקבות תקיפתו הקשה על ידי פורעים מרצחים אוקראיניים (טיפוסיים), בתחנת הרכבת בעיר זיטומיר שבאוקראינה.

רבי מנחם מנדל, אהב במיוחד את ניגון סלאוויטא, הוא היה כמעט כרטיס הביקור הבלתי רשמי שלו (בעבור רבים שכמותי, אי אפשר היה לחשוב על הניגון במנותק מרבי מנחם מנדל). ניגון מצמרר זה התחבר על ידי האחים הרבנים לבית שפירא (נכדי רבי פנחס מקוריץ), הידועים כבעלי הדפוס החסידי בסלאוויטא (שבו כידוע נהגו להטביל את מכונות הדפוס). עפ”י הסיפור, נתפסו הרבנים שפירא בעקבות הלשנה שטנית כנגדם (בכך שהם מדפיסים ספרים תוך כדי שהם מתעלמים מהצנזור המקומי, ואף רצחו לשם כך את מי שהם חשדו בו שהוא מלשין עליהם ע”כ. עלילת דם מהסוג הקלאסי והמוכר), והוכו קשות, כאלף וחמש מאות מלקות בכל חלקי גופם בייסורי מוות של ממש. תוך כדי שהם מוכים עד זוב דם, החלו האחים לשורר את הניגון הזה (ואולי הם אף חיברוהו באותה עת, תוך כדי ממש. כך לפחות עפ”י האגדה), ומאז נקרא הניגון בשמו המוכר; ניגון סאלאוויטא. המלודיה המצמיתה שלו כמו מספרת כל הצלפה וכאב בגופם הקדוש.

כמאה וחמישים שנה לאחר מכן, בחודש תשרי תשע”ז, רבי מנחם מנדל דייטש זצ”ל, עמד בשעת לילה מאוחרת בתחנת רכבת בעירם של אותם אחים קדושים מהניגון ההוא (כידוע הם עברו לזיטומיר לאחר הסיפור המחריד של אותה עלילת דם שפלה, ושאחת מתוצאותיה היתה, סגירת כל בתי הדפוס היהודיים ברחבי ליטא ובלארוס, להוציא דפוס ראם ובית דפוס בזיטומיר). וכמאמר הפיוט, שלא אחד בלבד עומדים עלינו וכו`, מוכה רבי מנחם מנדל עד מוות, על ידי פורעים, רוצחים אוקריאניים מתועבים. כשאתמול – כחצי שנה לאחר מכן, נפח את נשמתו הטהורה והמזוככת ביסורים.

כמה אירוני, טראגי ומדהים, שאיש שכזה שכה היה מחובר בעבותות לניגון ההוא, ובזכותו אף זכיתי להתוודע לניגון זה, הלך לעולמו באופן שמצמרר בדמיונו לסיפור ההוא. ועל הדרך, שימש בעבור כולנו תזכורת מבעיתה נוספת, אודות הגורל היהודי וטיבו האלמותי, לצד טיבם האפל, האנטישמי והרצחני, של מיטב בניה של העולם המערבי.

בווידאו המצורף תוכלו לחזות בעצמכם, בקטע בו רבי מנחם מנדל, מלמד אותנו את ניגון סאלוויטא, עם כל הטעם החבד”י והניואנסים השמורים אך לו. היה זה בכ”ד טבת תשע”ו, מספר חודשים קודם לאירוע הנורא שהביא לפטירתו, בהאדיטש שבאוקראינה, בהיכל שעל ציונו של רבינו האדה”ז בעל התניא (שרבי מנחם מנדל היה מצאצאיו, והיה מחובר עמוקות לדמותו ולהגותו, ואף היה מהפעילים המובילים והבולטים בהחייאת ציונו הקדוש והבאת האורחים כדבעי לשם).

לפני כחודשיים, ביום הולדתו של רבי מנחם מנדל עלינו לבקרו בבית החולים מעייני הישועה בו שכב בבידוד ללא ההכרה, וזאת על מנת לציין במחיצתו, אולי בפעם האחרונה, יום כה מיוחד בחייו. שרנו סביב מיטתו שירים וניגונים שונים, וכמובן את ניגון סאלאוויטא שכה היה מחובר אליו בעבותות (בני משפחתו ידעו לזהות ולציין, כי בכל פעם שהיו משמיעים באוזניו את הניגון הזה,היו עפעפיו נעים בקצב חריג, ואף ניתן היה לזהות זאת במדדים רפואיים נוספים). היו אלו רגעים של הוד שקשה להעביר במילים. כך כמו נפרדנו ממנו לנצח.

ואסיים במילות התפילה היהודית הנצחית, שפעם אחר פעם, נראית כ״כ ממשית ורלוונטית:

״לָמָּה יאמְרוּ הַגּויִם אַיֵּה אֱלהֵיהֶם. יִוָּדַע בַּגּויִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ: ואומֵר, כִּי דורֵשׁ דָּמִים אותָם זָכָר לא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים: ואומֵר, יָדִין בַּגּויִם מָלֵא גְוִיּות מָחַץ ראשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים ראשׁ“.

ולהלן ניגון סלאוויטא הנפלא המדובר, כפי שלימד אותנו ר׳ מנדל שם בהאדטיש, בכד׳ טבת תשע״ו, שנה קודם פטירתו. תהי ההתעוררות שבניגון זה וההתעלות האצורה בה, לעילוי נשמתו הקדושה.

הרשמו כעת לקבלת עדכון על כל פוסט חדש!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *