תבונה – בית מדרש חי ויוצר לרעיונות ומחשבות, מבאר ההגות והמחשבה היהודית לדורותיה. בבמה זו מתפרסמים מאמרים על בסיס קבוע, העוסקים במגוון נושאים והקשרים, החל משיעורים יומיים בתלמוד, בסדר לימוד ׳הדף היומי׳, לצד מאמרי הגות ברצף לוח השנה היהודי, פרשת השבוע וכו׳, ועד מאמרים בנושאים תרבותיים ואמנותיים, כמו ביקורות טלוויזיה וקולנוע, ספרות ושירה.
אודי הרשלר, הוא מרצה וכותב, עוסק בנושאים אלו עשרות שנים. בבמה זו מתפרסמים מדגם מייצג של תחומי עיסוקו ההגותיים. אתם מוזמנים לפלס דרכיכם בינות המאמרים והרעיונות, להגיב ולהעיר, ולהותיר חותם משל עצמכם. בהצלחה
שטיסל היא סדרה פסימית במובנה האופטימי. כאן לדעתי נעוץ אחד מסודותיה היותר נפלאים, שלא לומר כמוסים. טוב, זאת כמובן מעבר להיותה מופתית מבחינה קולנועית, תסריט,
פרשת השבוע היא פרשת “חיי שרה”. הפרשה פותחת בתיאור פטירתה של שרה אמנו, אשתו של אברהם ואמו של יצחק. האופן שבו התורה בתיאור דמותה של
בפרשת וירא, מופיע מוטיב הצחוק בהקשרו של לידת יצחק, פעמיים. הפעם הראשונה, היא כאשר המלאכים המבקרים באוהלו של אברהם, מבשרים ע”כ כי “שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ
את מאמר הערכה זה לדמותו הייחודית והמאירה של ר׳ שלמה קרליבך, ברצוני לפתוח ברעיון שמופיע באחד התיעודים היותר קדומים ואותנטיים להתהוותה והתפשטותה של תנועת החסידות
מחר טז’ בחשוון, הוא גם יום פטירתו של אדם שהיה בילדותי נוכח מאוד בחיי, וללא ספק גם השפיע עליהם עמוקות, ראש הישיבה המיתולוגי, הרב אליעזר
סיפורו של אבי האומה היהודית והאמונה המונותאיסטית, אברהם אבינו, מתחיל למעשה משום מקום. כך מבלי שאנו באמת יודעים על דמותו דבר וחצי דבר, מופיעה הוראת
