תבונה – בית מדרש חי ויוצר לרעיונות ומחשבות, מבאר ההגות והמחשבה היהודית לדורותיה. בבמה זו מתפרסמים מאמרים על בסיס קבוע, העוסקים במגוון נושאים והקשרים, החל משיעורים יומיים בתלמוד, בסדר לימוד ׳הדף היומי׳, לצד מאמרי הגות ברצף לוח השנה היהודי, פרשת השבוע וכו׳, ועד מאמרים בנושאים תרבותיים ואמנותיים, כמו ביקורות טלוויזיה וקולנוע, ספרות ושירה.
אודי הרשלר, הוא מרצה וכותב, עוסק בנושאים אלו עשרות שנים. בבמה זו מתפרסמים מדגם מייצג של תחומי עיסוקו ההגותיים. אתם מוזמנים לפלס דרכיכם בינות המאמרים והרעיונות, להגיב ולהעיר, ולהותיר חותם משל עצמכם. בהצלחה
מבוא: בשנה שעברה – פסח תשפ”ג עסקנו בעניינה של העדות והאופן שבו היא מתאמתת באמצעות רצף המורשת הבין דורי בסיפור יציאת מצרים. אך במאמר זה
בשבת הקרובה, חוה״מ פסח, נקרא בבתי הכנסת את ההפטרה מתוך הנבואה המפורסמת של הנביא יחקאל (פרק לז׳), הידועה גם כ’חזון העצמות היבשות’, זאת פרשה שאני
חג הפסח השנה הבעל”ט – תשפ”ד יהיה שונה מאוד מהרבה מאוד פסחים שקדמו לו. יהיה בו משהו שהוא בעיניי לא פחות מהיסטורי. כי מעבר לעובדה
במאמר זה, ברצוני להסב את מבטי להתבוננות בנבואתו האחרונה של הנביא מלאכי (פרק ג׳), שאותה אנו נוהגים לקרוא בשבת זאת – הקודמת לחג הפסח, הידועה
הימים הם באמת היסטוריים. כפי שכבר כתבתי ימים ספורים לאחר השביעי באוקטובר, אנחנו עוד רחוקים מלהבין באמת את הממד האֶפִּי המובהק של התקופה הזאת שאנו
מְגָדִים חֲדָשִׁים אוסף מאמרי הגות ומחשבה, בעניינו של חג הפסח – חג החירות הספר מכיל מנעד סגנונות, פילוסופיים והלכתיים, מבית ומבחוץ לבית המדרש –
