אתמול הלך לעולמו האמן המיוחד יאיר גרבוז. זאת באמת אבדה לעולם האמנות והתרבות הישראלית, שגרבוז היווה מעמודי התווך המשמעותיים שלו. ונזכרתי אחרי ששמעתי על לכתו,
המאמר בוחן את דמותו של שמעון בר כוכבא כמניחת היסודות לאתוס הציוני-חילוני, תוך הדגשת נחישותו ליטול אחריות לאומית אקטיבית. המאמר מתאר כיצד המרד ייצג קריאת תיגר על הגישה הרבנית הפסיבית של אותה עת, כפי שמתבטא בדרישתו הנועזת של בר כוכבא מהאל שלא להתערב בקרב. למרות אופיו הלוחמני, זכה המנהיג לתמיכה רבנית גורפת מרבי עקיבא, שראה בו דמות משיחית המוגדרת על ידי גבורה פיזית ולאו דווקא על ידי נסים. המאמר משווה בין תפיסתו של בר כוכבא לחזונו של בנימין זאב הרצל, בטענה ששניהם זיהו את הצורך בריבונות יהודית המבוססת על כוח ומעשה. לסיכום, הכותב מציע כי המרד משמש תזכורת היסטורית לחשיבותה של הנהגה מעשית ושואל האם שילוב בין עוצמה צבאית לענווה רוחנית היה עשוי לשנות את סופו הטרגי של המרד.
“כשעלה לשמים קול טריקת הדלת, לאחר שהושלך הילד הראשון למשרפות, לא יכול עוד מיכאל המיטיב במלאכים, לעצור בעצמו ובכעסו פנה אל האלוהים: ‘האם תשפוך עתה
לפני שבע שנים בכג׳ ניסן תשע”ט הסתלק הרבי מקאליב רבי מנחם מנדל טאוב זצ”ל. לדמותו של הרבי מקאליב היתה לי הזכות להתוודע ממש מגיל ילדות.
לפני תשע שנים נסתלק לבית עולמו, איש מיוחד ונדיר, שהייתה לי הזכות להכירו בשנותיו האחרונות, בעיקר בזמן שהותי אצל חלקת מחוקק ספון, בעיר האדטיש שבאוקראינה,
היום יח’ בניסן תשפ”ו, יימלאו 33 שנים להסתלקותו של אחד מגדולי ההוגים היהודים במאה עשרים. מי שניתן לראות בו כמשפיע ואפילו המעצב והמכונן של תנועת
במאמר קודם לדמותו של רבי אלימלך ליפמן מליזנסק – בעל הנועם אלימלך, עסקתי ברעיון הצדיק ומרכזיותו בהגותו החסידית של הרבי ר’ אלימלך. ציינתי את האופן
היום כא’ אדר – הוא יום היארצייט של אחד מגדולי תנועת החסידות, ומי שהיה מהבולטים ומהראשונים שהביאו את בשורתה לפולין, רבי אלימלך וייסבלום מליזנסק. הידוע
המאמר בוחן את משמעות מותו המסתורי של משה רבנו כמודל לחיים אנושיים נשגבים המפרידים בין הקיום הטכני לבין חיוניות רוחנית אינסופית. המחבר מסביר כי למרות שמשה מת כבשר ודם, חיוניתו לא דעכה עד רגעו האחרון, מה שמעיד על ניצחון הרוח על כליון הגוף ועל היכולת לדחוק את המוות אל שולי החיים. סקירת המקורות מדגישה כי היעדר מצבת קבורה ידועה משקף את נוכחותו החיה של משה בלב האומה, מעבר למגבלות הזמן והחומר. דרך המבט שהשקיף משה על הארץ, מוענקים לעם ישראל כלים רוחניים לקידוש החיים המעשיים והפיכתם למלאים ובעלי משמעות נצחית. לסיכום, היצירה מציגה את מנהיגותו של משה כגשר המאפשר לעם לחיות חיי שליחות שאינם נכנעים לחידלון ולשחיקה הטבעית.
היום כב’ שבט, הוא יום היארצייט של אחד מהגדולים והבולטים בתנועת החסידות, ה”ה רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, המכונה גם ״השרף מקוצק״ (ה’תקמ”ז, 1787 –