בואכם לברכה בצל קורת בית המדרש ׳תבונה׳.
במה זו של ׳תבונה׳ היא הזדמנות בעבורי, כמי שעוסק בלימוד והוראה במשך לא מעט שנים, לחלוק באופן מסודר ושיטתי מחשבות ודברי הגות שונים ומגוונים, כאלו שמתלבנים ומתבארים אצלי מעת לעת.
גדלתי והתחנכתי עמוק בתוך החברה החרדית, שם ינקתי מעולם התורה המסורתי, במשך כל שנות צעירותי. קשה לי לתאר כמה עמוק מני ים ורחב מני ארץ, העולם התורני הנפלא ההוא. בראשית שנות העשרים לחיי, יצאתי למסע של בירור והגדרה מחדש של זהותי ומקומי הזהותי והאידיאולוגי, דבר שממילא יצר אצלי חשיפה רחבה ומגוונת בהרבה מזו שגדלתי עליה, העמידה אותי במקום של דואליות מחשבתית ותרבותית יוצאת דופן, מורכבות שלא הייתי מוכן בשום שלב לוותר עליה לטובת צד מסוים כלשהו. כמה שלעתים הדבר נראה כסותר וכקשה להכיל אהדדי.
את עולם המחשבה שלי, ניתן לאפיין ככזה שיריעתו מעוגנת בממדים שונים של מחשבה ובתי מדרש. החל מזה המסורתי (אם במובן הישיבתי, או אף החסידי והקבלי), עובר דרך עולם המחשבה המערבית, הפילוסופיה הספרות וכו׳, וכלה אף בעולמות של אמנות ותרבות. הגישה שמנחה אותי נעוצה בהבנה שהמחשבה שלנו הן כבני אדם והן כיהודים, לא מתרחשת בחלל ריק, אלא הנה חלק בלתי נפרד מהיותנו חלק מהמין האנושי ומעולם עצום ועשיר של מסורת ויהדות. זה מה שמניע אותי לתבוע מעצמי באופן מתמיד, מחד, לאחוז באומץ בעולם, להכיר ולהתוודע עמוק ככל האפשר למחשבה והתרבות האנושית לדורותיה ואופן התפתחותה והשפעתה על המין האנושי, ומאידך שלא לאבד את האחיזה העמוקה במסורת ובשורשים התורניים וההגותיים של עולם המחשבה היהודי. רק סינתזה מכוונת שכזו, תוכל באמת לייצר הגות אשר יסודותיה יצוקים בהררי קודש, ובו זמנית יש בה בכדי להיות רלוונטית וממשית, קרובה ושייכת, גם בעבור הרבה מאוד אנשים אשר בית המדרש היהודי/מסורתי רחוק מעולמם הטבעי.
זהו ניסיון של תרגום ועיבוד. אדפטציה של מחשבה ורעיונות, לשפה וכלים שניתן לקרוא בהם: ׳כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. (דברים ל׳ יד׳). זאת גם הדרך הנאותה לטעמי, לעשות את התורה לכזאת שניתן לקרוא בה: ׳כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה׳ (דברים ד׳ ו׳)
כך לאורך כל ימות השנה, אני משתדל להציף ולשתף ברעיונות והרהורים שיש לי בנושאים הגותיים שונים, לצד התייחסות למאורעות תקופתיים, ביקורות חברתיות ופוליטיות, לצד מאמרי הערכה וביקורת בנושאים תרבותיים שונים, כמו קולנוע, ספרות, טלוויזיה ועוד. זאת פעילות אינטנסיבית למדיי, אשר במשך לא מעט שנים אני מקיים ע״ג הפלטפורמה החברתית פייסבוק. דא עקא, כי העובדה כי מדובר במערכת כה דינמית תזיזית ומהירה, דברים שנכתבים היום כמעט ואינם עולים ונוכחים ביום שלמחרת. זאת הסיבה מדוע בחרתי להקדיש את הפלטפורמה הייחודית הזו לטובת המסכת השיתופית הזו, כך יוכלו הקוראים להיחשף בו זמנית, למגוון של דעות ורעיונות, שיעורים והרצאות, אשר הם עשויים למצוא בהם חפץ ועניין. אני עכ״פ, מנסה לעשות את המיטב על מנת להציע בפניכם הקוראים, דברים ראויים ומכוונים הקולעים אל השערה, כשהם יצוקים בכלים נאים ובשפה צחה וקולחת. ולוואי אכן הם יהיו כ׳תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו׳ (משלי כה׳ יא׳)
כמובן שזה יהיה זאת לברכה ותועלת משמעותית בעבורי, לו אתם הקוראים, תואילו להגיב ולהעניק לי משוב לדברים המתלבנים על גבי במה זו. אין דבר שיכול לעשות אותי מכוון ומדויק יותר, מאשר מענה ותגובות שלכם הקוראים. כי זה הלוא טיבו הדיאלקטי הכה ראשוני של בית המדרש, עליו נאמר: מהא ומהא תרווח שמעתא (מכאן ומכאן, תצא השמועה/סוגיה מבוררת).
ומי ייתן כי פלטפורמה זו תיעשה לבית מדרש חי ותוסס, דינמי ומתפתח, המצליח להפיץ תבונה ודעת, לעורר דיונים ושאלות, ולומר ולו אמירה משמעותית אחת בנושא חשוב כלשהו. ולוואי אזכה כי יקוים במרחב ווירטואלי זה מאמר הכתוב : ׳אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה׳ (משלי ג׳ יג׳).
ואסיים בתפילתו של רבי נחוניה בן הקנה, קודם שהיה נכנס לבית המדרש:
‘יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי, וְלֹא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה וְיִשְׂמְחוּ בִּי חֲבֵרַי, וְלֹא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא, וְלֹא עַל מֻתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם’ אמן.
שלכם בידידות,
אודי הרשלר.
