מאמרים

המאמר בוחן את הקשר ההוליסטי בין הגוף לנפש והאופן שבו תפיסת העצמי מושפעת ממנו, תוך התייחסות ל”שאלה הפסיכו-פיזית” והדינמיקה בין הפילוסופי למדעי. הוא מציג את מצב העמידה (“קומה”) כמסמל קיום, נוכחות, ולקיחת אחריות, ומבחין בינו לבין מצבים פסיביים יותר כמו ישיבה. המאמר קושר רעיונות אלו לעמידה מול האל ולתפיסת “עמידה בדין” כבחינה קיומית-מוסרית, המדגישה אחריות והכרה הדדית. לבסוף, הוא משלב את תורת האדמו”ר הזקן, המתארת את עם ישראל כ”קומה אחת שלמה”, שבה כל חלקי הגוף-האומה חיוניים לשלמות ההוליסטית, ומדגיש את הפלורליזם היהודי כנובע מהכרה זו.

המאמר בוחן את מושג הבדידות בהגות היהודית, תוך מעבר מתחושת הקהילתיות שאפיינה את ימי המקדש אל הניכור והריקנות שנולדו בעקבות הגלות. המחבר מקשר בין שאלת ה**”איכה”** של ירמיהו ומשה לבין קריאת ה**”אייכה”** של אלוהים לאדם הראשון, ומסביר כיצד הניתוק מהקודש יצר קיום אבסורדי וחשוף. עם זאת, הטקסט מציע כי דווקא מתוך הבדידות המזהרת והיעדר המשענת החיצונית, נאלץ האדם לקחת אחריות מוסרית על חייו. תהליך זה הוביל לצמיחת התורה שבעל פה וההלכה, שהפכו את המצוקה הקיומית למקור של יצירה, תקווה וגאולה עתידית. המאמר חותם בציפייה להשבת הצדק והמשפט, שיתירו את מלכודת הבדידות וישיבו את האומה למצב של נאמנות והרמוניה.

הימים הללו שאנו נמצאים בהם – החל מראש חודש סיוון ועד לחג השבועות בו׳ לחודש, אלו הם הימים שלפי המסורת היהודית הגיע העם היהודי להתייצב