את מאיר שלו, הכרתי לראשונה דווקא מהצד הפחות מוכר שלו. כמי שנחשב לאורך כבר עשרות שנים, אחד הסופרים החשובים ובולטים בהוויה הישראלית, פחות ניתן דגש
לפני שש שנים נסתלק לבית עולמו, איש מיוחד ונדיר, שהייתה לי הזכות להכירו בשנותיו האחרונות, בעיקר בזמן שהותי אצל חלקת מחוקק ספון, בעיר האדטיש שבאוקראינה,
היום יח׳ בניסן תשפ״ג, ימלאו 30 שנה להסתלקותו של אחד מגדולי ההוגים היהודים במאה עשרים. מי שניתן לראות בו כמשפיע ואפילו המעצב והמכונן של תנועת
את מאמר זה ברצוני להקדיש לאחת הדמויות המרתקות בתולדות מדינת ישראל, הרב שלמה גורן. מי ששימש בשנות השישים כרב הראשי לצה״ל, ולאחר מכן כרב הראשי
הפילוסוף פרופ’ יוסף אגסי, הלך הבוקר לעולמו. וזה החזיר אותי באחת למעלה מעשרים שנה אחרונית. אל שנותיי ההם בישיבה שבבני ברק. אותם ערבים מתוקים שהייתי
הלילה ליל יח׳ בטבת, חל יום פטירתו של הרב פרופ׳ אברהם יהושע השל. זהו יארצייט יובל להסתלקותו, לפני חמישים שנה ביז׳ טבת תשל״ג (23/12/1972). השל
דברים שנשאתי בשעת רעווא דרעווין – בסעודה שלישית/מפסקת, בשבת ט׳ באב, שנת תשפ״א – 2021. סמוך ונראה אצל חלקת מחוקק ספון, מייסד ומחולל החסידות רבי
בשבת הקרובה ג׳ תמוז, יציין העולם היהודי 28 שנים להסתלקותו של הרבי מלובבי׳ץ רבי מנחם מנדל שניאורסון – האדמו״ר השביעי של חסידות חב״ד. הרבי היה
שני יוצרים ישראלים בעלי שיעור קומה, הלכו בשבועות האחרונים לעולמם, בהפרש זמן קצר יחסית. שניים בני אותו הגיל, שהטביעו חותם תרבותי עמוק על החברה והתרבות
הרב אורי זוהר, היה ככל הנראה הקרוב ביותר למודל בעל התשובה האולטימטיבי. לא היה עוד מישהו שגילם באישיותו ובחייו, את המשמעות הטרנספומטית העמוקה והמכוננת של