לפני שבעים וארבע שנים, בתאריך י׳ שבט תשי”א – 17/01/1951 נפל דבר בישראל. הרב מנחם מנדל שניאורסון (חתנו של הרבי הקודם מחב”ד, רבי יוסף יצחק
ביום הזה, רגע לפני שהיום הקדוש פורס עלינו את כנפיו, אני רוצה לחלוק אתכם בשורות הבאות, קווים לדמותו לאדם יחיד ומיוחד, שהייתה לי הזכות הגדולה
מן המפורסמות ההיסטוריות, כי חורבן הבית השני במאה ה1 לספירה, הגיע מתוך מצב של קונפליקט פנימי חסר תקדים שהתחולל בלבו של העם היהודי. כתות ותפיסות
לפני מספר שבועות שהיתי בניו יורק, למטרת קידום אי אלו מטרות ועניינים הקשורים בעתיד העם היהודי בארץ ובתפוצות. לשם כך התארחתי בשכונת קראון הייטס שבברוקלין
לפני מספר שנים פרסמתי מאמר לזכרו ודמותו של הרבי מלובבי׳ץ רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ״ל. מי שאת יום פטירתו אנו מציינים היום. אני חוזר ומעלה
“כשעלה לשמים קול טריקת הדלת, לאחר שהושלך הילד הראשון למשרפות, לא יכול עוד מיכאל המיטיב במלאכים, לעצור בעצמו ובכעסו פנה אל האלוהים: ‘האם תשפוך עתה
יהונתן גפן היה הראשון שהכיר לי את האלוהים החילוני. כן, כמה שזה נשמע אולי הזוי, כי הוא בטח האחרון שבכלל התכוון להכיר למישהו אלוהים כלשהו.
את מאיר שלו, הכרתי לראשונה דווקא מהצד הפחות מוכר שלו. כמי שנחשב לאורך כבר עשרות שנים, אחד הסופרים החשובים ובולטים בהוויה הישראלית, פחות ניתן דגש
לפני שש שנים נסתלק לבית עולמו, איש מיוחד ונדיר, שהייתה לי הזכות להכירו בשנותיו האחרונות, בעיקר בזמן שהותי אצל חלקת מחוקק ספון, בעיר האדטיש שבאוקראינה,
היום יח׳ בניסן תשפ״ג, ימלאו 30 שנה להסתלקותו של אחד מגדולי ההוגים היהודים במאה עשרים. מי שניתן לראות בו כמשפיע ואפילו המעצב והמכונן של תנועת
