משיחיות

חילוניות
אודי הרשלר

לדמותו של בר כוכבא כמחולל אתוס הגאולה החילונית וליחסו של רבי עקיבא כלפיו. מאמר לימי ספירת העומר ולקראת יום העצמאות ה78 של מדינת ישראל + מצגת/סרטון/פודקסט AI לסיכום המאמר

המאמר בוחן את דמותו של שמעון בר כוכבא כמניחת היסודות לאתוס הציוני-חילוני, תוך הדגשת נחישותו ליטול אחריות לאומית אקטיבית. המאמר מתאר כיצד המרד ייצג קריאת תיגר על הגישה הרבנית הפסיבית של אותה עת, כפי שמתבטא בדרישתו הנועזת של בר כוכבא מהאל שלא להתערב בקרב. למרות אופיו הלוחמני, זכה המנהיג לתמיכה רבנית גורפת מרבי עקיבא, שראה בו דמות משיחית המוגדרת על ידי גבורה פיזית ולאו דווקא על ידי נסים. המאמר משווה בין תפיסתו של בר כוכבא לחזונו של בנימין זאב הרצל, בטענה ששניהם זיהו את הצורך בריבונות יהודית המבוססת על כוח ומעשה. לסיכום, הכותב מציע כי המרד משמש תזכורת היסטורית לחשיבותה של הנהגה מעשית ושואל האם שילוב בין עוצמה צבאית לענווה רוחנית היה עשוי לשנות את סופו הטרגי של המרד.

המשיכו לקרוא »
גלות וגאולה
אודי הרשלר

מן הקיום היהודי הגלותי הלא טריוויאלי – שנעקד במשרפות השואה, ועד לקיום הישראלי הטריוויאלי (לכאורה). מחשבות במוצאי יום השואה, בואכה ימי הזיכרון והעצמאות. מסע יהודי – ישראלי, ישראל תשפ”ו – 2026 + מצגת/סרטון/פודקסט AI לסיכום המאמר

בסופו של דבר השואה לא הייתה אלא אירוע קצה. קטסטרופה קיצונית ומחרידה של מציאות טרגית ארוכה שנמתחה על פני כאלפיים שנות גלות. את גולת הכותרת

המשיכו לקרוא »
הלכה
אודי הרשלר

על תיאולוגית ההתמודדות עם אסון השואה, בדמותו והגותו של גדול חוקרי התלמוד הרב פרופ’ דוד הלבני-וויס זצ”ל. והצצה למפעלו התלמודי. מאמר הערכה אישי לזכרו. פרסום חוזר ליום השואה תשפ”ו

“כשעלה לשמים קול טריקת הדלת, לאחר שהושלך הילד הראשון למשרפות, לא יכול עוד מיכאל המיטיב במלאכים, לעצור בעצמו ובכעסו פנה אל האלוהים: ‘האם תשפוך עתה

המשיכו לקרוא »
גלות וגאולה
אודי הרשלר

על הרבי שידע את העולם והתכוון לכבוש אותו – לדמותו וחזונו התיאולוגי של הרבי מלובביץ’ – מאמר מיוחד לי’ שבט תשפ”ו. היום שבו קיבל הרבי את נשיאות חסידות חב”ד

לפני שבעים וחמש שנים, בתאריך י׳ שבט תשי”א – 17/01/1951 נפל דבר בישראל. הרב מנחם מנדל שניאורסון (חתנו של הרבי הקודם מחב”ד, רבי יוסף יצחק

המשיכו לקרוא »
אמונה
אודי הרשלר

על תיאולוגיה ומשיחיות ומה שביניהם, ובסוד ההתגלות במעמד הסנה הבוער. מאמר לפרשת שמות + מצגת/פודקסט/סרטון AI לסיכום המאמר

הרבה תורות ורעיונות היגגתי בחיי, חלקם טובים יותר, חלקם פחות, אך את התורה שאני הולך להציע בפניכם, אני מחבב במיוחד. היא שמא אפילו הנועזת ביותר

המשיכו לקרוא »
ארץ ישראל
אודי הרשלר

על ההוגה היהודי האחרון של היְהוּדִיּוּת השלמה: לדמותו ומשנתו הפילוסופית/הלכתית של הרמב״ם לעומת תנועת הקבלה והחסידות + פודקסט AI מסכם, בשלהי המאמר. לרגל כ’ טבת 821 שנים לפטירתו

מאמר זה בוחן את דמותו והגותו של הרמב”ם דרך עדשת הסדרה התיעודית “הנשר הגדול”, ומציג אותו כהוגה היהודי האחרון של יהדות שלמה וריאליסטית. המחבר טוען שהרמב”ם ראה את העולם כישות מתוקנת, דחה תפיסות מיתיות ומלאכיות, והתמקד בהלכה פרקטית ובתיקון העולם דרך מעשי האדם, כפי שמשתקף ב”משנה תורה” ובתיאוריו את הגאולה כתהליך טבעי. המאמר מנגיד תפיסה זו לעליית הקבלה וספר הזוהר, שהכניסו ליהדות מימד מיתי ותיקוני עולם. לבסוף, הוא דן באירוניה ההיסטורית לפיה רעיונותיו הריאליסטיים של הרמב”ם אומצו על ידי תנועות מודרניות, כולל הציונות וחב”ד, כדי לתת לגיטימציה למעשים אקטיביסטיים בעלי אופי גאולתי.

המשיכו לקרוא »
אוטוביוגרפיה
אודי הרשלר

יהדות עם חוש הומור. מאמר הערכה לדמותו ופועלו של הרב עדין שטיינלץ זצ״ל. במלאות חמש שנים לפטירתו. יז׳ אב תשפ״ד

מאמר זה נכתב לפני כחמש שנים (חודש אב תש״פ – 08/2020), ממש סמוך ונראה להסתלקותו של אחד ההוגים היהודיים החשובים והמשפיעים בדורנו, הרב עדין אבן

המשיכו לקרוא »
משיחיות
אודי הרשלר

על גאולה – וקתרזיס. משיחיות, נומוס – ואנטינומיה: קריאה תיאולוגית/היסטורית לפרשת השבוע ואתחנן. פודקסט AI בשלהי המאמר.

בפרשתנו זו ואתחנן, מוצאים אנו רצף של הוראות שמשה רבינו מורה בפני העם היהודי, אשר לכאורה אין כל זיקה עניינית ביניהם, ובכל זאת הן מופיעות

המשיכו לקרוא »
גלות וגאולה
אודי הרשלר

על גזירת הבדידות והאבסורדיות הקיומית כנגזרת מהגלות והריחוק מהמקדש. אֵיכָה ואַיֶּכָּה ומה שביניהם. ועל קריאת הבדידות של משה בפרשת השבוע – דברים. פודקסט AI בשלהי המאמר

המאמר בוחן את מושג הבדידות לאורך המקורות היהודיים, החל מקינת איכה הפותחת ב”איכה ישבה בדד”. הוא מנגיד את מצב האדם האידיאלי של חיבור קהילתי, כפי שתואר על ידי פילון האלכסנדרוני בימי המקדש, עם הבדידות והניכור שהגיעו בעקבות חורבן המקדש והגלות. הרעיון המרכזי במאמר משווה את זעקת “איכה” של ירמיהו, המשקפת את ההלם מהחורבן, לשאלת “אייכה” של ה’ לאדם הראשון, המבטאת הפרדה וניתוק קיומי. המאמר מציע כי דווקא מתוך הבדידות והאחריות שנכפתה בגלות, התפתחה התורה שבעל פה וההלכה היהודית, המהוות מקור של תקווה וגאולה.

המשיכו לקרוא »