בשנה שעברה, בתאריך יב׳ באדר, הלך לעולמו החכם היהודי הנפלא פרופ’ רבי שלום רוזנברג ז״ל. זאת הייתה אבידה גדולה לעולמה של מחשבת היהדות וחיסרון עצום
מחר בשבת פר׳ בשלח, ימלאו 30 שנים לפטירתו של פנחס שדה (1994-1927) מי שהיה אחד מהמשוררים היותר מרתקים ופנימיים שפעלו בישראל במאה 20. לרגל היארצייט
ביום הזה, רגע לפני שהיום הקדוש פורס עלינו את כנפיו, אני רוצה לחלוק אתכם בשורות הבאות, קווים לדמותו לאדם יחיד ומיוחד, שהייתה לי הזכות הגדולה
לפני מספר שבועות שהיתי בניו יורק, למטרת קידום אי אלו מטרות ועניינים הקשורים בעתיד העם היהודי בארץ ובתפוצות. לשם כך התארחתי בשכונת קראון הייטס שבברוקלין
לפני מספר שנים פרסמתי מאמר לזכרו ודמותו של הרבי מלובבי׳ץ רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ״ל. מי שאת יום פטירתו אנו מציינים היום. אני חוזר ומעלה
“כשעלה לשמים קול טריקת הדלת, לאחר שהושלך הילד הראשון למשרפות, לא יכול עוד מיכאל המיטיב במלאכים, לעצור בעצמו ובכעסו פנה אל האלוהים: ‘האם תשפוך עתה
יהונתן גפן היה הראשון שהכיר לי את האלוהים החילוני. כן, כמה שזה נשמע אולי הזוי, כי הוא בטח האחרון שבכלל התכוון להכיר למישהו אלוהים כלשהו.
את מאיר שלו, הכרתי לראשונה דווקא מהצד הפחות מוכר שלו. כמי שנחשב לאורך כבר עשרות שנים, אחד הסופרים החשובים ובולטים בהוויה הישראלית, פחות ניתן דגש
את מאמר זה ברצוני להקדיש לאחת הדמויות המרתקות בתולדות מדינת ישראל, הרב שלמה גורן. מי ששימש בשנות השישים כרב הראשי לצה״ל, ולאחר מכן כרב הראשי
הפילוסוף פרופ’ יוסף אגסי, הלך הבוקר לעולמו. וזה החזיר אותי באחת למעלה מעשרים שנה אחרונית. אל שנותיי ההם בישיבה שבבני ברק. אותם ערבים מתוקים שהייתי