על ההתמודות והאתגר הראשון האמתי של החירות, כהתעמתות עם החיים עצמם כמות שהם. מאמר מיוחד לחג שביעי של פסח.
בכמה מקומות בדברי חכמים מוצאים אנו את קריעת ים סוף כביטוי של קושי עמוק בהתמודדויות שונות בחיים. לדוג׳, קשה זווגם כקריעת ים סוף, קשין מזונותיו
בכמה מקומות בדברי חכמים מוצאים אנו את קריעת ים סוף כביטוי של קושי עמוק בהתמודדויות שונות בחיים. לדוג׳, קשה זווגם כקריעת ים סוף, קשין מזונותיו
חג הפסח הוא חג שבהגדרתו הוא פרטיקולרי. כולו קודש ליְהוּדִיּוּת. אין שום דבר ממנהגי הפסח ומצוותיו שיש בו איזשהו מאפיין אוניברסאלי, אותו ניתן למצוא בכל
הקדמה: בעוד איזשהו פרק זמן, כנראה לא ארוך מדי, ברגע קט אחד יתחולל משהו שהוא יהיה דרמטי ואפילו מכונן בהיסטוריה של עמינו. יהודי קשיש אחד
מבוא: לפני כשנתיים – בחג פסח תשפ”ג עסקנו בעניינה של העדות והאופן שבו היא מתאמתת באמצעות רצף המורשת הבין דורי בסיפור יציאת מצרים. אך במאמר
מְגָדִים חֲדָשִׁים אוסף מאמרי הגות ומחשבה, בעניינו של חג הפסח – חג החירות הספר מכיל מנעד סגנונות, פילוסופיים והלכתיים, מבית ומבחוץ לבית המדרש –
בשבת הקרובה נקרא בבתי הכנסת בנוסף לפרשת השבוע (׳פקודי׳), גם את ׳פרשת החודש׳. זאת הפרשה האחרונה מאותן ׳ארבעת הפרשיות׳ שאותן אנו קוראים בחודש אדר, ואשר מהווה – בהגדרתה, הכנה לחודש ניסן וחג הפסח. במאמר הרצ״ב, ניסיתי לגעת במאמר תלמודי חידתי עד מאוד, המגולל בפנינו את אופן קריאתה של פרשה זו על ידי החכם רבי אלעזר בן ערך. זאת קריאה שיש בה מן הדרשנות והפיענוח, באופן שמאפשר לנו לצלול בסוד הדברים במובנם היותר פנימי.
הקדמה: המאמר הבא, נערך עפ״י שיעור אינטרנטי שמסרתי במהלך ימי חוה״מ פסח תשפ״ב (2021), ובו ניסיתי להתחקות אחר תורה סתומה וחתומה של רבי נחמן –
פרולוג: במאמר קודם הצבענו בקריאה שיטתית עקב בצד אגודל, איך מוטיב זה של ההתערות וההיטמעות בתרבות הניכר, ובמקרה של סיפור המגילה, מלכות אחשוורוש, נכרך והולך
את סיפור מגילת אסתר ניתן לראות כסיפור שכולו חידה ומסתורין. כזה שאפוף בכסות ותעתוע. במובן זה, מגילת אסתר היא הטקסט האולטימטיבי של הגלות. כי הגלות
פרולוג אקטואלי: מאמר זה נכתב לפני למעלה משנה, בימים ההם של החודשים הראשונים למלחמה הנוראית שבה הייתה מצויה מדינת ישראל. העם היושב בציון וההנהגה הישראלית,