שמעון פרס המנוח, הטיב פעם לבטא את הרבי מלובבי’ץ, לאחר שיצא מביקור אישי אצלו (‘יחידות’ בעגה החבדי”ת), כי ‘האיש הזה רואה וחווה את העתיד בדיוק
הרבה יש לדבר ולהאריך על האיש הגדול והמורם מעם הזה, מורנו ורבינו הגאון הרב משה שפירא זצ”ל, שהיום עשרה בטבת תשפ”ב, אנו מציינים חמש שנים
בימי השהות שלי כאן בחבל הארץ ההיסטורית הזו שעל דרום ספרד, אני לומד ברגליי ומקרוב את הסיפור היהודי המוכמן בחבל הארץ הזו. זהו סיפור שהנו
מאמר 3: רשמי ביקור בעיר בודפשט – תשרי תשפ״ב/אוקטובר 2021 בשולי הביקור (המתמשך) שלי כאן בקהילה היהודית אורתודוקסית הגדולה (לפחות בעבר) של בודפשט. רציתי לשתף
טוב, אז מעט אולי באיחור, גם אני באופן אישי התמכרתי. בשלושה ימים הצלחתי לצפות בכול תשעת הפרקי הסדרה, ולצערי אני לא אדם שעתותיו כך בידו,
בפרק השמיני של הסדרה “שאבבניקים” אנו מתוודעים לדיאלוג שהוא לא פחות ממופתי, על מקומו של אלוהים, כוחה של התפילה וההתייחסות השונה אל החוויה הרליגיוזית. הפרק
נראה לי שעליתי על התובנה אולי הכי משמעותית ששמעתם על הסדרה “שאבבניקים”. זה משהו שעוד מתבשל אצלי, אבל לא יכול למנוע הטוב מבעליו כבר כעת,
לקריאת ההדרן המלא – לחצו כאן הדרן שנשאתי במעמד סיום מס׳ יומא – בהיכל ישיבת חכמי לובלין, בעיר לובלין שבפולין.
״אמר רב יצחק בר שמואל משמי’ דרב, ג’ משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב”ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את
האם אומנם “גם אנחנו כאלה”? אחת הסיבות העיקריות שבגינן התנגדה היהדות הרבנית המסורתית לרעיון הציוני, היה החשש הגדול מפני המצב שאליו עלול העם היושב בציון להגיע,