אודי הרשלר

ברית
אודי הרשלר

על סוד הנסירה, חידוש הברית והאפשרות לאינטימיות ומפגש פנים אל פנים, בראש השנה. פרסום חוזר. סרטון + פודקסט AI בשלהי המאמר.

המאמר מתמקד בראש השנה כזמן לתיקון עמוק של הקשר בין הגוף לנשמה ובין האדם לאלוהיו, וזאת דרך מושג האינטימיות. הוא פותח בתיאור הקונפליקט הפנימי והמלחמה המתמדת בין הצרכים הגשמיים לשאיפות הרוחניות, המסתיימת לכאורה בכישלון הדדי. הפתרון לקונפליקט זה מוצג כאינטימיות, מרחב שבו הגוף והנפש מתאחדים. המקור מקשר את ראש השנה לנסירה הקבלית, שהיא הפרדת אדם וחווה שאפשרה מפגש פנים אל פנים ולידת אינטימיות. לבסוף, הוא מדגיש את תורת רבי נחמן מברסלב על ההתבודדות כדרך לחידוש האינטימיות עם האל, ומסכם שיום זה מאפשר לאדם להתפייס עם גופו ורוחו ולחדש את בריתו עם הבורא.

המשיכו לקרוא »
ברית
אודי הרשלר

על מעמד הניצבות והעמידה בדין, ועל השלמות הפסיכו-פיזית של האומה היהודית. מאמר לפרשת ניצבים ולראש השנה תשפ”ו. פודקסט + סרטון AI לסיכום המאמר

המאמר בוחן את הקשר ההוליסטי בין הגוף לנפש והאופן שבו תפיסת העצמי מושפעת ממנו, תוך התייחסות ל”שאלה הפסיכו-פיזית” והדינמיקה בין הפילוסופי למדעי. הוא מציג את מצב העמידה (“קומה”) כמסמל קיום, נוכחות, ולקיחת אחריות, ומבחין בינו לבין מצבים פסיביים יותר כמו ישיבה. המאמר קושר רעיונות אלו לעמידה מול האל ולתפיסת “עמידה בדין” כבחינה קיומית-מוסרית, המדגישה אחריות והכרה הדדית. לבסוף, הוא משלב את תורת האדמו”ר הזקן, המתארת את עם ישראל כ”קומה אחת שלמה”, שבה כל חלקי הגוף-האומה חיוניים לשלמות ההוליסטית, ומדגיש את הפלורליזם היהודי כנובע מהכרה זו.

המשיכו לקרוא »
יום הכיפורים
אודי הרשלר

על נקודת המוצא האופטימית – קוסמית של התשובה בראש השנה. מסע מההכרה האוניברסאלי למעשה התשובה הפרטית. מאמר מיוחד לר”ה תשפ”ו

המאמר בוחן את רעיון התשובה מנקודת מבט אופטימית וקוסמית, השונה מהתפיסה המקובלת. הוא מתמקד בכוונת האדם בראש השנה, לפנות אל האל, לא למען גאולתו האישית, אלא למען כבוד אלוהים בעולם. המאמר טוען כי התשובה מתחילה דווקא בהכרה במשמעותיות של הבריאה ובנוכחות האלוהית שבה, כאשר רק לאחר מכן הוא פונה אל תיקון המעשים הפרטיים. המאמר משתמש בתפילות הסליחות וראש השנה כדוגמאות לכך כי הביטחון בגאולה נובע מתפיסה זו. הדיון מגיע לשיאו בניתוח תפילת משה לאחר חטא העגל, המדגישה את החשש מכבוד השם בעולם, ולא רק מגורל עם ישראל.

המשיכו לקרוא »
אקזיסטנציאליזם
אודי הרשלר

על ז׳אן-לוק גודאר, מצוות ווידוי ביכורים, סולידריות חברתית, והדרך אל האושר. מאמר לפרשת השבוע – כי תבוא

אחד היוצרים היותר גדולים ובולטים בתעשיית הקולנוע במאה עשרים, היה הבמאי הצרפתי ז׳אן-לוק גודאר (2022 – 1930). גודאר היה הרבה יותר מאשר עוד יוצר קולנוע.

המשיכו לקרוא »
גלות וגאולה
אודי הרשלר

על סוד הבריאה במחשבת החסידות. מאמר לח”י אלול, יום הולדתם של רבי ישראל- בעל שם טוב ורבי שניאור זלמן מלאדי- האדמו”ר הזקן – בעל התניא

בעולם החסידות בכלל וחסידות חב”ד בפרט נחשב היום ח”י אלול, כיום שבו נולדו שניים ממייסדי תנועת החסידות והבאת בשורתה לעולם; הבעל שם טוב, והאדמו”ר הזקן

המשיכו לקרוא »
ארון הברית
אודי הרשלר

על הקביעות והניידות במצבו המוסרי של האדם. ובעניינה של המלחמה לעומת קביעותו של המקדש. מאמר לפרשת כי תצא. פודקסט/סרטון AI בשלהי המאמר.

המאמר בוחן את הרעיון המרכזי של “יציאה” לעומת “קביעות” בהקשר של מצבו המוסרי והרוחני של האדם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בפרשת “כי תצא”. הוא מנתח פסוקים ופרשנויות חז”ל, כולל את דין “אשת יפת תואר” ומלחמת עמלק, כדי להדגים כיצד מצבי חוסר יציבות ותנועה מערערים את התודעה המוסרית. המקור מדגיש את חשיבותה של “הארץ” ו”המקדש” כעוגנים של קביעות המשפיעים על היכולת לקיים מצוות ולעמוד מול רשע. לבסוף, הוא מקשר רעיונות אלו למצב הנוכחי במלחמה, תוך קריאה לתשובה הכרוכה בחזרה לקביעות כמענה לאתגרי התקופה.

המשיכו לקרוא »
החברה החרדית
אודי הרשלר

על אתוס ׳תלמיד החכם׳, והחינוך היהודי המסורתי. מחשבות במוצאי ה01/09 – תחילת שנת הלימודים תשפ״ה.

מזל טוב! היום ה01/09 הוא תאריך הרשמי שבו מערכת החינוך הישראלית חזרה לפעול במלוא עוזה. מאות אלפי תלמידים חזרו היום לחבוש את ספסלי הלימודים, ולהתחיל

המשיכו לקרוא »
בית המקדש
אודי הרשלר

על הזיקה בין האמונה המונותאיסטית מחד והפולחן האלילי מחד, לאופן כינונה של מערכת המשפט והצדק. מאמר מיוחד לפרשת שופטים + פודקסט/סרטון AI לסיכום המאמר

המאמר בוחן את הקשר המורכב בין משפט, פולחן ואמונה מונותאיסטית ביהדות, כפי שהוא מתגלה בפרשות התורה. הוא מתחיל בדיון על החשיבות של מערכת משפט הוגנת והצורך בשופטים ושוטרים, וממשיך אל איסורי הפולחן האלילי והעונשים החמורים על עבודה זרה. המאמר מצביע על כך שהתורה מפגישה בין התחומים הללו – דיני המשפט והאיסורים על עבודה זרה – במטרה להדגיש את הזיקה ההדדית בין צדק אנושי למונותאיזם. לבסוף, הוא מדגיש המאמר את מערכת המשפט האנושי ובכך שאינה פועלת בחלל ריק, אלא מקבלת את תוקפה מתוך הקרבה והתלות באלוהות הטרנסצנדנטית, כפי שמודגם במיקום הסנהדרין “אצל המזבח”.

המשיכו לקרוא »