אודי הרשלר

המאמר מתמקד בראש השנה כזמן לתיקון עמוק של הקשר בין הגוף לנשמה ובין האדם לאלוהיו, וזאת דרך מושג האינטימיות. הוא פותח בתיאור הקונפליקט הפנימי והמלחמה המתמדת בין הצרכים הגשמיים לשאיפות הרוחניות, המסתיימת לכאורה בכישלון הדדי. הפתרון לקונפליקט זה מוצג כאינטימיות, מרחב שבו הגוף והנפש מתאחדים. המקור מקשר את ראש השנה לנסירה הקבלית, שהיא הפרדת אדם וחווה שאפשרה מפגש פנים אל פנים ולידת אינטימיות. לבסוף, הוא מדגיש את תורת רבי נחמן מברסלב על ההתבודדות כדרך לחידוש האינטימיות עם האל, ומסכם שיום זה מאפשר לאדם להתפייס עם גופו ורוחו ולחדש את בריתו עם הבורא.

המאמר בוחן את רעיון התשובה מנקודת מבט אופטימית וקוסמית, השונה מהתפיסה המקובלת. הוא מתמקד בכוונת האדם בראש השנה, לפנות אל האל, לא למען גאולתו האישית, אלא למען כבוד אלוהים בעולם. המאמר טוען כי התשובה מתחילה דווקא בהכרה במשמעותיות של הבריאה ובנוכחות האלוהית שבה, כאשר רק לאחר מכן הוא פונה אל תיקון המעשים הפרטיים. המאמר משתמש בתפילות הסליחות וראש השנה כדוגמאות לכך כי הביטחון בגאולה נובע מתפיסה זו. הדיון מגיע לשיאו בניתוח תפילת משה לאחר חטא העגל, המדגישה את החשש מכבוד השם בעולם, ולא רק מגורל עם ישראל.

בעולם החסידות בכלל וחסידות חב”ד בפרט נחשב היום ח”י אלול, כיום שבו נולדו שניים ממייסדי תנועת החסידות והבאת בשורתה לעולם; הבעל שם טוב, והאדמו”ר הזקן