אודי הרשלר

מאמר זה בהרחבה במושגים “ברית הגורל” ו”ברית הייעוד” כפי שהוצגו על ידי הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ’יק בנאום מכונן משנת 1957. המאמר מטעים כי ברית הגורל מייצגת את החיבור הקיומי והבלתי נמנע של העם היהודי, המבוסס על שותפות בגורל היסטורי, אסונות (כמו השואה), ורדיפות. לעומת זאת, ברית הייעוד מתייחסת לייעוד הרוחני והמוסרי של האומה, הכולל את המחויבות לתיקון עולם ולחיים אידיאליים, והיא אינה טריוויאלית אלא תובענית. בנוסף, המאמר בוחן כיצד שני רבדים אלו של הברית מופיעים בחייו של אברהם אבינו בפרשת “לך לך” ובסיפורי הבריתות שכרת עם האל, המהווים ארכיטיפ לקיום היהודי שצומח מתוך קושי וטרגדיה. זהו מסע רעיוני בדמותו וחייו של אברהם מתוך פריזמה זו של שאלת הברית ואופן התגבשותה בחייו.

מאמר זה עוסק עמוקות במושג הברית בפרשת נח. המאמר מנתח את משמעותה הקיומית והמוסריתשל הברית בהקשרם של המבול ובריאת העולם מחדש. הטענה המרכזית העולה מתוכן המאמר, הוא כי המבול לא היה רק עונש על חטאי הדור, אלא ערעור יסודי על זכות קיום הבריאה כולה בשל הפרת הברית הטבועה בה, המייצגת מחויבות להמשכיות, הרמוניה וחמלה. באמצעות פרשנות של הרמב”ן ומקורות נוספים, המקור משווה את תיבת נח לארון הברית, ומדגיש את תפקיד שניהם כ”קפסולות של ברית” המאפשרות שמירה על הרצון הבורא הראשוני והצלה מכאוס. לבסוף, המאמר מקשר את רעיון הפרת הברית למצב הנוכחי של מלחמה והצורך בתגובה מוחצת, תוך קריאה להתחזקות בערכי הסולידריות והחמלה בתוך העם היהודי.