קונטרס “ירח האיתנים” הוא אסופת מאמרים העוסקים בעניינם של חגי תשרי, החל מחודש אלול – חודש הרחמים והסליחות – וכלה בשמחת תורה ושמיני עצרת. אלו
המאמר מתמקד בראש השנה כזמן לתיקון עמוק של הקשר בין הגוף לנשמה ובין האדם לאלוהיו, וזאת דרך מושג האינטימיות. הוא פותח בתיאור הקונפליקט הפנימי והמלחמה המתמדת בין הצרכים הגשמיים לשאיפות הרוחניות, המסתיימת לכאורה בכישלון הדדי. הפתרון לקונפליקט זה מוצג כאינטימיות, מרחב שבו הגוף והנפש מתאחדים. המקור מקשר את ראש השנה לנסירה הקבלית, שהיא הפרדת אדם וחווה שאפשרה מפגש פנים אל פנים ולידת אינטימיות. לבסוף, הוא מדגיש את תורת רבי נחמן מברסלב על ההתבודדות כדרך לחידוש האינטימיות עם האל, ומסכם שיום זה מאפשר לאדם להתפייס עם גופו ורוחו ולחדש את בריתו עם הבורא.
המאמר בוחן את הקשר ההוליסטי בין הגוף לנפש והאופן שבו תפיסת העצמי מושפעת ממנו, תוך התייחסות ל”שאלה הפסיכו-פיזית” והדינמיקה בין הפילוסופי למדעי. הוא מציג את מצב העמידה (“קומה”) כמסמל קיום, נוכחות, ולקיחת אחריות, ומבחין בינו לבין מצבים פסיביים יותר כמו ישיבה. המאמר קושר רעיונות אלו לעמידה מול האל ולתפיסת “עמידה בדין” כבחינה קיומית-מוסרית, המדגישה אחריות והכרה הדדית. לבסוף, הוא משלב את תורת האדמו”ר הזקן, המתארת את עם ישראל כ”קומה אחת שלמה”, שבה כל חלקי הגוף-האומה חיוניים לשלמות ההוליסטית, ומדגיש את הפלורליזם היהודי כנובע מהכרה זו.
המאמר בוחן את רעיון התשובה מנקודת מבט אופטימית וקוסמית, השונה מהתפיסה המקובלת. הוא מתמקד בכוונת האדם בראש השנה, לפנות אל האל, לא למען גאולתו האישית, אלא למען כבוד אלוהים בעולם. המאמר טוען כי התשובה מתחילה דווקא בהכרה במשמעותיות של הבריאה ובנוכחות האלוהית שבה, כאשר רק לאחר מכן הוא פונה אל תיקון המעשים הפרטיים. המאמר משתמש בתפילות הסליחות וראש השנה כדוגמאות לכך כי הביטחון בגאולה נובע מתפיסה זו. הדיון מגיע לשיאו בניתוח תפילת משה לאחר חטא העגל, המדגישה את החשש מכבוד השם בעולם, ולא רק מגורל עם ישראל.
חשבתם פעם על הביטוי “דרישת שלום”? אנחנו פוגשים אדם שהוא גם מכר משותף לאדם שלישי, ואנו מוסרים באמצעותו את אהבתנו אל אותו מכר משותף ב”דרישת
אחד היוצרים היותר גדולים ובולטים בתעשיית הקולנוע במאה עשרים, היה הבמאי הצרפתי ז׳אן-לוק גודאר (2022 – 1930). גודאר היה הרבה יותר מאשר עוד יוצר קולנוע.
בעולם החסידות בכלל וחסידות חב”ד בפרט נחשב היום ח”י אלול, כיום שבו נולדו שניים ממייסדי תנועת החסידות והבאת בשורתה לעולם; הבעל שם טוב, והאדמו”ר הזקן
אם ישנו אדם בדורנו שראוי היה לתואר ‘חסיד אומות העולם’, הרי שללא ספק, הוא צ’רלי קירק. אין מילים שיכולות לתאר את גדלות הנפש של האדם
המאמר בוחן את הרעיון המרכזי של “יציאה” לעומת “קביעות” בהקשר של מצבו המוסרי והרוחני של האדם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בפרשת “כי תצא”. הוא מנתח פסוקים ופרשנויות חז”ל, כולל את דין “אשת יפת תואר” ומלחמת עמלק, כדי להדגים כיצד מצבי חוסר יציבות ותנועה מערערים את התודעה המוסרית. המקור מדגיש את חשיבותה של “הארץ” ו”המקדש” כעוגנים של קביעות המשפיעים על היכולת לקיים מצוות ולעמוד מול רשע. לבסוף, הוא מקשר רעיונות אלו למצב הנוכחי במלחמה, תוך קריאה לתשובה הכרוכה בחזרה לקביעות כמענה לאתגרי התקופה.
מזל טוב! היום ה01/09 הוא תאריך הרשמי שבו מערכת החינוך הישראלית חזרה לפעול במלוא עוזה. מאות אלפי תלמידים חזרו היום לחבוש את ספסלי הלימודים, ולהתחיל