אלול
על פתיחת זמן אלול בישיבת פונוביז’ – תשנ”ה/1995. מאמר לראש חודש אלול תשפ”ה. פרסום חוזר
אֶ לֵ ו לְ ! ! ! היה זה בכט’ באב לפני בדיוק שלושים שנה – בשנת תשנ”ה – 1995, א’ דר”ח אלול, עשיתי אז
אודי הרשלר אוגוסט 24, 2025
אֶ לֵ ו לְ ! ! ! היה זה בכט’ באב לפני בדיוק שלושים שנה – בשנת תשנ”ה – 1995, א’ דר”ח אלול, עשיתי אז
מאמר זה עוסק באבחנה המהותית שבין ברכה לקללה בפרשת ראה, כשהקללה מתוארת בפירוט עקב טבעה המוחשי המגביל, בעוד הברכה, המופשטת יותר, דורשת חיפוש פנימי מתמיד. המאמר מטעים כיצד בחירה בחיים היא בחירה בברכה ובדינמיות, לעומת קיפאון הקללה. הוא מדגיש את החיפוש אחר “המקום” המסתורי כצורך רוחני המאפשר חיבור לטרנסצנדנטיות. המאמר משלב ניתוח לשוני, הקשר תלמודי, ודברי הרמב”ם והרמב”ן בנושא. בסיומו נוגע המאמר במשל החסידי הנודע המדמה את חודש אלול למפגש אינטימי בשדה עם המלך, וכמייצג את האפשרות לחיפוש רוחני אישי ושוויון בדרך לקדושה.
ספר דברים מוכר בדרך כלל כחזרה על התורה שניתנה בסיני, אולם כבר במסורת ובמחקר הובהר שאין מדובר בהעתקה בלבד אלא בנאום פרידה ופרשנות מחודשת מפי משה. או כפי שהוא נקרא בפי חכמים ׳משנה תורה׳. המאמר שלפנינו מציע העמקה עיונית בקריאה זו מנקודת מבט קיומית: הוא מציב את חוויות סיני והמדבר כמצבים פלאיים ובלתי־אפשריים לקיום מתמשך, ומראה כיצד ספר דברים מתפקד כ”גשר” – כ”ביאור התורה” – ההופך את ההתגלות הנשגבת למציאות חיים אפשרית בארץ ישראל. קריאה זו מזמינה את הקורא לראות בספר דברים לא רק שידור חוזר של המצוות, אלא מהלך פרשני־קיומי ייחודי, שבו משה מתווך בין ההתגלות העליונה לבין החיים הארציים.
במאמר קודם הרחבתי את הדיבור אודות עניינה של פרשה שניה בקריאת שמע, ועד כמה היא מייצגת את הצד הפרקטי-יישומי של האמונה היהודית. במאמר זה ברצוני
מאמר זה שהוא שני בסדרה, ממשיך לבחון את תפיסת האהבה במשנתו של רבי עקיבא, ומציע כי הוא הופך את האהבה מרגש לחוק מחייב, ובכך מציע מענה לשינוי שחל בעם היהודי לאחר חורבן בית המקדש השני. הוא מציג את אהבתו של רבי עקיבא כאב טיפוס של מסירות והקרבה, ומקשר את סוגיית הייסורים והעיסוק בתורה לאותה התמסרות. לבסוף, המאמר משווה את תפיסת האהבה של רבי עקיבא לזו הנוצרית, ומסביר כיצד הוא הפך את האהבה לחוק כמענה לאתגור הנוצרי של החוק היהודי.
מאמר זה הנו ראשון בסדרה. הוא בוחן את האמונה היהודית כבעלת שני רבדים: האחד אידאלי ותיאורטי, והשני מעשי ויישומי בחיי היומיום. הוא מנתח את פרשת עקב, ובפרט את הפרשייה השנייה של קריאת שמע, “והיה אם שמוע”, תוך התייחסות לפרשנויות חז”ל. הכותב מציג דיון בין רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי בנוגע ליחס שבין לימוד תורה לעיסוק בענייני העולם, וכיצד רבי ישמעאל תומך בגישה המשלבת את שניהם בעוד רבי שמעון בר יוחאי דוגל בהתמסרות מוחלטת לתורה. המאמר מסיים בהצעה לאמץ את דרכו של רבי ישמעאל כדרך המאפשרת קיום תורה לאורך זמן עבור רבים.
מאמר זה נכתב לפני כחמש שנים (חודש אב תש״פ – 08/2020), ממש סמוך ונראה להסתלקותו של אחד ההוגים היהודיים החשובים והמשפיעים בדורנו, הרב עדין אבן
המאמר בוחן את מהות האהבה כאתיקה, במיוחד לאור אירועי 7 באוקטובר 2023. הוא מציג את השאלה המרכזית כיצד ניתן לאהוב בעולם רווי כאב ואובדן, ומסתמך על תובנות מפיוטר דוסטוייבסקי, המקשר אהבה לאמונה בחיי נצח ולהתעלות מעל אנוכיות. המאמר משלב פרספקטיבה תיאולוגית יהודית, תוך התייחסות למצוות “ואהבת את ה’ אלוהיך” ולפרשנותו ודמותו של רבי עקיבא, שראה באהבה גם כלל אתי רחב ודרך חיים של מסירות נפש, וכנקודת התמצית של החיים כולם: אלמנט הנכונות וההתמסרות. לבסוף, הוא מדגיש את הקשר בין אהבה, הקרבה, אחדות וגבורה לנוכח המלחמה הנוכחית, ואף מזכיר את מעשי הגבורה וביטויי האהבה ברגעים קריטיים של האסון הנורא בשביעי לאוקטובר. אתם מוזמנים לצלול פנימה.
במאמר הקודם עסקנו בביאורה של המשנה בשלהי מס׳ תענית, ומתאר את האופן שבו בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים וכו’. במאמר זה, ברצוני לעסוק בטקסט
“אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְכַיּוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת