בשנה שעברה לרגל שבוע הספר תשפ”ג – 2023 פנתה אליי, חברתי המשוררת נועה שורק, בכדי לבדוק אודות האפשרות לקיים עמי ראיון אודות הספרייה שיש לי הזכות לטפח בביתי זה שנים רבות. זאת על מנת לפרסם את הראיון בכתבה ספרותית – במגזין התרבותי המעולה של מרכז התרבות “בית אבי חי”. מודה שבתחילה זה היה נשמע לי קצת מיותר שלא לומר משעמם, היש בה באמת בספרתיי משהו כה מיוחד שבאמת מצדיק כתבה וראיון מסוג שכזה?
אבל די מהר אחרי שנועה הפציעה בביתי, בחברתו של הצלם המוכשר ניקולאי בוסיגין, החלנו לשוחח אודות שכיות חמדה – ספרותיות והגותיות שונות, ששוכנות כבוד בספרייתי זו. כך מצאתי את עצמי חוזר ונובר במכמניה. זה גרם להבין כי אולי בעצם דווקא ישנו כאן איזשהו סיפור אמתי, הסיפור שלי. זאת ספרייה שיותר ממה שיש לה ערך אקלקטי – ביבליוגרפי כשלעצמה, ערכה הוא דווקא כמופע אוטוביוגרפי-אותנטי. משהו שמגולל את מי ומה שאני (או לפחות מה שאני מנסה להיות, לעשות מעצמי). וכמה יפה בחרה נועה להכתיר זאת בכותרת הראיון: זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם!
אז פה אולי יש באמת סיפור ששווה לתת לו תשומת לב, כי מה לעשות בני אדם הם תמיד הרבה יותר מעניינים מספרים. אבל זה בוודאי משהו שנתון אך ורק לשיפוטכם. עכ”פ, אשמח לשמוע תגובות, הערות, וכל היתר. תבורכו מפי עליון.
ושיהיה לכולנו שבוע הספר עשיר ורצוף בספרות טובה, חדשנית ומרתקת.
ולהלן הלינק לראיון המדובר.
