שבתאות

המאמר בוחן את המהפכה התודעתית שחוללה תנועת השבתאות ביחס שבין גלות לגאולה, תוך התמקדות בדמותו של שבתי צבי שנולד בתשעה באב. המחבר מסביר כיצד השבתאות שברה את התפיסה המסורתית הפסיבית, והחליפה אותה בגישה אקטיביסטית המטשטשת את הגבולות בין האנושי לאלוהי. למרות הכישלון הצורב והמשבר הרוחני שנוצר בעקבות התאסלמותו של שבתי צבי, המאמר טוען כי התנועה הניחה את היסודות לשינויים היסטוריים מרחיקי לכת. השפעות אלו חלחלו אל החסידות ובהמשך אל התנועה הציונית, שהעבירו את האחריות לגורל הלאומי לידי העם. כיום, המציאות הישראלית משקפת את אותו טשטוש פרדיגמטי, שבו מתקיימים זה לצד זה ריבונות יהודית משגשגת לצד כמיהה דתית להמשך התיקון. בסיכומו של דבר, המקור מציג את השבתאות כנקודת מפנה שהפכה את הגאולה מציפייה ניסית למשימה אנושית ממשית.