בכמה מקומות בדברי חכמים מוצאים אנו את קריעת ים סוף כביטוי של קושי עמוק בהתמודדויות שונות בחיים. לדוג׳, קשה זווגם כקריעת ים סוף, קשין מזונותיו
חג הפסח הוא חג שבהגדרתו הוא פרטיקולרי. כולו קודש ליְהוּדִיּוּת. אין שום דבר ממנהגי הפסח ומצוותיו שיש בו איזשהו מאפיין אוניברסאלי, אותו ניתן למצוא בכל
בשבת הקרובה נקרא בבתי הכנסת בנוסף לפרשת השבוע (׳פקודי׳), גם את ׳פרשת החודש׳. זאת הפרשה האחרונה מאותן ׳ארבעת הפרשיות׳ שאותן אנו קוראים בחודש אדר, ואשר מהווה – בהגדרתה, הכנה לחודש ניסן וחג הפסח. במאמר הרצ״ב, ניסיתי לגעת במאמר תלמודי חידתי עד מאוד, המגולל בפנינו את אופן קריאתה של פרשה זו על ידי החכם רבי אלעזר בן ערך. זאת קריאה שיש בה מן הדרשנות והפיענוח, באופן שמאפשר לנו לצלול בסוד הדברים במובנם היותר פנימי.
פרולוג: במאמר קודם הצבענו בקריאה שיטתית עקב בצד אגודל, איך מוטיב זה של ההתערות וההיטמעות בתרבות הניכר, ובמקרה של סיפור המגילה, מלכות אחשוורוש, נכרך והולך
את סיפור מגילת אסתר ניתן לראות כסיפור שכולו חידה ומסתורין. כזה שאפוף בכסות ותעתוע. במובן זה, מגילת אסתר היא הטקסט האולטימטיבי של הגלות. כי הגלות
סמליות עמוקה ישנה לעובדה כי ממש בימים אלו, שבהם אנו קוראים את פרשיות גלות – וגאולת מצרים, אנו, העם היושב בציון, והעם היהודי כולו, זוכה
תורה זו של האדה״ז בס׳ ליקוטי תורה לשיר השירים (עמ׳ לג׳) היא יסודית ועמוקה מני ים. היא נוגעת בשאלת מקומן של האותיות והמילים בהווייה בכלל ובהווית האדם בפרט – ככאלו שעניינם הוא גילוי ויצירת זיקה בין האדם אל האינסוף. האדה״ז כורך במאמר זה בין עניינן של האותיות ואפשרות הופעתן, לעניינן של הגלות והגאולה – הפרטית והכללית. במאמר זה אנסה לשרטט קריאה פרשנית – מודרנית בתורה זו, ובאופן שבו לטעמי יש לקרוא את דברי האדה״ז ולהבינם כדבעי. המאמר נלמד והתלבן אצל חלקת מחוקק ספון בעיר האדטיש שבאוקראינה, ביומא דהילולא דאשתקד – כד׳ טבת תשפ״ד.
מאמר זה המתייחס לתורה תורה מופלאה עד מאוד יש לו לאדה”ז בפרשתנו זו, פרשת ‘וארא’, ואשר לטעמי היא חדשנית ואפילו מהפכנית באופן שבו היא מציגה את תפיסת האלוהות, כפי שהיא מתגלית ובאה לידי ביטוי בפרשתנו זו. מאמר זה אף נדפס בספרי ׳מגדים חדשים׳, ומובא כאן בשנית.
פתיחה: מאמר זה הוא קריאה פרשנית בתורה הראשונה לפרשת וארא בס׳ ׳תורה אור׳[1]. הוא נוגע במה שבעייני נתפס כרעיון שהוא לא פחות ממהפכני ודרמטי במשנתו
מבוא: מאמר זה נדפס בספרי ׳מגדים חדשים׳ לחג הפסח, ועוסק בהגותו של האדה״ז אודות תפיסת הגלות ומקומה לעומת הגאולה. מדובר ברעיון שהוא בעיניי מהפכני בהבנת