ירושלים

אמש השתתפתי באירוע הסליחות המוני בכותל המערבי. זה מאותם סוג חוויות ואירועים, שפעם אחר פעם, חוזרים ומרגשים אותי. מציפים ומעלים בי משהו מאוד עוצמתי ועמוק.

מאמר זה עוסק בזיקה שבין העניין המיוחד שעשו חכמים מהמצווה לשמח את החתן והכלה בליל כלולותיהם, להתקוממותה מחדש של ירושלים והמקדש. אלו דברים שנשאתי בליל

במאמר הקודם עסקנו בביאורה של המשנה בשלהי מס׳ תענית, ומתאר את האופן שבו בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים וכו’. במאמר זה, ברצוני לעסוק בטקסט

״אמר רב יצחק בר שמואל משמי’ דרב, ג’ משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב”ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את

ביום הזה אני מרגיש צורך לומר את המובן מאליו. כי לעתים, ובייחוד בעתות מצוק ומשבר, צריך לחזור ולהזכיר לעצמנו דווקא את התובנות היותר בסיסיות, כאלו

אירועי השבועות האחרונים, המהומות ושפיכות הדמים סביב הר הבית, קדושתו וריבונותו, חידדו אצלי תחושות ומחשבות שהיו קיימות אצלי כבר זה זמן ארוך, והביאו אותי לנסות