כרוניקה של קנאות – והמעבר מממד המקדש האלוהי, לבית המדרש האנושי. קריאה היסטורית- תיאולוגית, בסרט “אגדת החורבן”.
בערב זה של תשעה באב אותו אנו מציינים הערב, אני מעלה ומשתף כאן פעם נוספת, מאמר ביקורת הגותית שכתבתי על הסרט ׳אגדת חורבן׳ המגולל את
בערב זה של תשעה באב אותו אנו מציינים הערב, אני מעלה ומשתף כאן פעם נוספת, מאמר ביקורת הגותית שכתבתי על הסרט ׳אגדת חורבן׳ המגולל את
אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד?! בשלושת מילים אלו בוחר מקונן איכה לפתוח את קינתו – קינת החורבן והגלות, המיוחסת במסורת היהודית לירמיהו הנביא.זאת קריאה שהיא ספק שאלה
הלילה ליל ה’ באב תשפ״ד, חל יום פטירתו של רבי יצחק לוריא אשכנזי, הידוע בשמו האר”י. השנה אנו מציינים 452 להסתלקותו. האר״י נחשב לאחד מגדולי
השבוע העם היושב בציון זכה בזכייה רבתי. מדינת ישראל באמצעות זרועותיה הארוכות, הצליחה לחסל שניים מגדולי אויבי האומה. בביירות היה זה אחד מגדולי המפקדים הצבאיים
מבוא: במאמר זה אני מנסה לפתח רעיון הגותי שהוא חדשני בעיניי, באופן שבו הוא כורך את עניין הקנאות עם עניינו של המקדש ונוכחותו. הטיעון המרכזי
היום צום שבעה עשר בתמוז, בו אנו מציינים מספר אירועים לאורך ההיסטוריה היהודית, שכמו נזדמנו אל היום הטרגי הזה. וכך ל’ המשנה במסכת תענית: חמשה
השבוע ביום ג׳ תמוז, ציינו 30 שנה להסתלקותו של הרב מנחם מנדל שניאורסון – הידוע בשמו ׳הרבי מליובאוויטש׳׳, מי ששימש כאדמו״ר השביעי של חסידות חב״ד,
פרולוג: חסידות חב״ד והעם היהודי כולו ציין היום ג׳ תמוז תשפ״ד – שלושים שנה לאותו היום המר והנמהר ג׳ תמוז – תשנ״ד שבו הסתלק לעולמו
בפרשתנו פרשת ׳שלח׳ מוצאים אנו את סיפור שליחת המרגלים על ידי משה רבנו למשימה אותה מגדירה התורה כ”לתור את הארץ” . אך כפי שכולנו יודעים, המרגלים
לפני למעלה משבע מאות שנה – בעיר רוטנבורג שבגרמניה, נתפס על ידי השלטונות הגרמניים אחד מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים, רבי מאיר בן ברוך –