מצד אחד, אני לא יכול להכחיש שאכן היו לי אמש ובייחוד היום בבוקר, תחושות של שמחה וסיפוק. אחרי לא מעט זמן שבהם כיהנה כאן ממשלה
אז הנה הבוקר אנו שוב ביום בחירות. פעם חמישית בשלוש השנים האחרונות. כמה שזה מייגע, מעייף, ואפילו מייאש. המציאות הפוליטית הישראלית הבלתי אפשרית, דוחקת אותנו
בשבועיים וחצי האחרונים, אני נמצא בסוג של מסע מעבר לים, בעיקר בארץ המגף איטליה. הרבה חוויות אני חווה וסופג, ועוד ייקח לי זמן לעכל ולהבין
היום אחר הצהרים הזדמן לי להיכנס לאיזושהי חנות במרכז העיר ירושלים. ובאשר אני נוהג להתנייד ברחובות הבירה, על גבי מכשיר הקוריקינט האישי שלי, נוצר מצב
״וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה’ לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם..״[1] הפסוק הזה הוא נקודת שיא בתהליך
הגיע הזמן לדבר על כמה דברים מאוד בסיסיים שמגדירים בעבורינו את חווית הזוגיות, האהבה, ובדייקא הנישואין. לחשוב מחדש על כל מיני הקשרים והרחבות שהחוויה הזאת
מאמר זה נכתב לפני כשנה וחצי, בשלהי שנת 2020. ימים שבהם היינו עמוק בעיצומה של מגיפת הקורונה האיומה שפקדה את העולם. באותם ימים אחי הר׳
דברים שנשאתי תחת חופתם של זוג נפלא וקדוש, אשר זכיתי להשיאם כדת משה וישראל. ממרומי פסגת הר צופים, כשמקום המקדש והר הבית נשקף ממעל. “אִם
אני רוצה לספר לכם דבר מה על העץ הקטן הזה שבתמונה הרצ”ב. סוג של הכלאה בין שיח לעץ. משהו שהוא כפשוטו על התפר שביניהם. תוכלו
ביום שישי האחרון, ארצות הברית רעדה. זאת הייתה אחת הטלטלות היותר סוערות שידעה המדינה העצומה הזאת זה עשרות רבות של שנים. לראשונה מזה חמישים שנה,