מועדים

יש רעיון נפלא שמופיע במהר”ל בספרו נצח ישראל, שבו הוא מטעים מדוע אנו מזהים את הסוכה כ”סוכה נופלת”, שזה כידוע ביטוי שמיוחס בראש ובראשונה אל

אנחנו מצויים ממש ברגעים האחרונים של יום הכיפורים, זמן שמהווה חיתום לא רק של היום הזה, אלא של הימים הנוראיים כולם. ההבדל בין כתיבה לחיתום,

״וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹםוּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָוְתֵשֵׁב עָלָיו בְּאֱמֶת אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַּיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵדוְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר

בעשרת ימי התשובה דאשתקד (שנת תשפ״ד), הייתה לי הזכות להעביר בבית הכנסת ׳אוהבי ציון׳ שבשכונת נחלאות בירושלים, את השיעור החמישי והאחרון בסדרת השיעורים: ׳עיונים במחשבת

מבוא: מאמר זה היה אמור להתפרסם בערב ראש השנה, אך לצערי לא היה סיפק בידי להשלימו עד היום – יום השנה הראשון לאסון הגדול ביותר

בשנה שעברה זכיתי למסור סדרת שיעורים בנושא ׳התשובה׳. בסדרה זו ניסיתי בכול שיעור להאיר זווית רעיונית-הגותית אחרת בנושא התשובה, זאת מתוך עולמות שונים של הגות

טו’ באב במסורת היהודית הוא דווקא יום של סיומים. לפי דברי חכמים בתלמוד, ביום הזה חדלו למות מתי המדבר, כל אותו הדור שחטאו בחטא המרגלים.

נבואות ישעיהו הן אוצר בלום של ממש. העושר הלשוני והעומק הרעיוני – תיאולוגי שמוכמן בהם, הם עצומים ובלתי נדלים. אלו הן נבואות שמלוות את סיפור

לפני זמן מה צפיתי בסרטון יוצא דופן. הוא היה מרתק ומשובב לב מצד אחד, אך בו זמנית, הוא גם עורר בי לא מעט תהיות ומחשבות.