על מעמד שכולו נס ופלא – הדלקת נר חמישי של חנוכה, אל מול בית האופרה שבעיר נירנברג שבגרמניה. חנוכה תשפ״ה
המבנה העצום שליד אגם הדוצנטייך שבנירנברג נראה מוזנח אך מרשים מאוד. הוא דמוי פרסה ענקית בקוטר 250 מטרים, הקומה התחתונה שלו כולה אכסדרת עמודים, בראש
המבנה העצום שליד אגם הדוצנטייך שבנירנברג נראה מוזנח אך מרשים מאוד. הוא דמוי פרסה ענקית בקוטר 250 מטרים, הקומה התחתונה שלו כולה אכסדרת עמודים, בראש
מבוא: בשנה שעברה, זכיתי לקיים התוועדות מיוחדת בליל ‘זאת חנוכה’ – נר שמיני של חנוכה. באותו אירוע דיברתי ארוכות את המאמר המתומלל המופיע כאן. הימים
לפני כשנתיים, בליל נר שביעי של חג החנוכה, נשאתי דברים באירוע משפחתי, שעסקו בעניינו של החג החנוכה ובעימות הפילוסופי – אסתטי בין היהודיות ליווניות. אותו
למהר”ל בס’ “נר מצווה” – לחג החנוכה, ישנה תורה עצומה שעוסקת בעניינו של האור. הוא נוגע שם בעובדה שלמעשה המנורה שהודלקה בבית המקדש, הייתה אך
בעמוד זה ניתן למצוא שורה של שיעורים מוקלטים, שנמסרו במהלך השנים בפורומים והזדמנויות שונות. בשיעורים אלו נלמדו עניינים יסודיים ועמוקים הנוגעים בעניינו של חג החנוכה, ההתמודדות של היהדות לעומת היווניות, במנעד של הקשרים הגותיים ותרבותיים. הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם!
זהו לא מאמר במבונו הערוך והמלא, אלא יותר סדרת נקודות רעיוניות שמהוות תרשים זרימה למחשבה נמרצת העוסקת בסוגיות יסוד של האותנטי לעומת הסיתנטי, הפנימי לעומת החיצוני, המופשט לעומת הממשי. הוא עוסק בעיקר בראייה אודות סיפורו של יוסף במצרים ואופן התמודדותו שם, ובהמשך בהתגלותו לאחיו ויחסיו עמהם. זאת מחשבה שהתלבנה בדעתי בחג החנוכה האחרון – תשפ״ד. ולכשיירווח אנסה להרחיב ולעלותו על הכתב כדבעי.
מאמר אישי המגולל זיכרון ילדות רחוק, איך חג החנוכה תשמ״ה -1984 הפך להיות נקודת מפנה אופטימית בחיי, אחרי טרגדיה קשה שנחוותה במשפחתי כמה חודשים קודם לכן.
מאמר זה נכתב בשנה שעברה בקצרה ותמציתיות, והורחב בהיבטים רעיוניים שונים, בחג החנוכה דהשתא תשפ״ד. הוא עוסק בעניין עמוק הנוגע לסוגיית הקדושה, עניינה של הזיקה המתקיימת בין המנורה לנרות שעליה, יחסי הגומלין בין החומר לרוח, ומהות עניינה של ההוויה הניסית. זאת לצד התייחסות לעניין החלומות, פשרן ואפשרות פתרונן. הוא מתייחס הן לחג החנוכה והן לפרשיות שאנו קוראים בשבועות אלו, וישב, מקץ.
מאמר זה מתחקה אחר שני סוגי נסים הרווחים במסורת וההיסטוריה היהודית, זה ההתגלותי שהופעותיו חורגות בהגדרתן מכל סטנדרט קיומי-ריאלי מוכר, לעומת זה המופיע כחלק אימננטי ובלתי נפרד מההוויה הטבעית והמוכרת. כאשר נס חנוכה מהווה למעשה אב טיפוס לקטגורייה הנסית השניה.
מאמר זה הוא תמלול של שיעור ארוך שנמסר לפני מספר שנים. במאמר זה אני מנסה להתחקות אחר טיבה של היהודיות לעומת היווניות, ובפשר המאבק האידיאולוגי שמתקיים ביניהם, וכנגדו בניצחון הפלאי אותו אנו מציינים בימים של חג חנוכה. זהו מאמר שנוגע בנקודות עמוקות העומדות בבסיס ההתמודדות הדתית והתרבותית שפעורה בין שתי תפיסות עולם אלו.