הלכה

המאמר בוחן את היחס המורכב שבין הסמכות האלוהית הטרנסצנדנטית המגולמת בתורה שבכתב, לבין הסמכות האנושית האימננטית המתבטאת בתורה שבעל פה. המחבר מנתח את הקדמות הרמב”ם ומדגיש כי עבורו ההלכה אינה מערכת חוקים סטטית שנחתמה בעבר, אלא יצירה חיה ודינמית השואבת את תוקפה מתוך ההסכמה וההטמעה של עם ישראל לדורותיו. התורה שבעל פה נתפסת כתהליך של “התכה”, שבו הלימוד בבית המדרש הופך את הציווי המופשט לתורת חיים ממשית המחוברת להוויה הלאומית. דרך סוגיות תלמודיות, המאמר מסביר כי כרת הברית של אלוהים עם עמו מבוסס דווקא על היסוד הוולונטרי והפרשני שמביא האדם אל המפגש עם האלוהי. בסופו של דבר, הכותב מקשר בין רעיונות אלו לחג הפורים, המייצג את המעבר מקבלת תורה מתוך כפייה לקבלה מתוך הזדהות פנימית עמוקה ואהבה.