אתיקה

המאמר בוחן את מושג הקדושה לא כפרישות מבודדת, אלא כערך הממומש דרך זיקה חברתית ודיאלוג בין בני אדם. המחבר מסביר כי קדושה יחידאית שאינה מכירה בזולת עלולה להיות הרסנית, כפי שניתן ללמוד מחטאם של נדב ואביהו ומפירוש רש”י על שירת המלאכים. דרך דמותו של אברהם אבינו, מודגש המעבר מהשגה רוחנית פנימית להפצת אמונה במרחב הציבורי באמצעות “ברית הלשון” והשיח. המקורות המקראיים בפרשת קדושים מחזקים תפיסה זו, שכן הם משלבים בין יראת שמיים פרטית לבין חובות מוסריות וחברתיות כלפי האחר. בסיום המאמר, חזון הגאולה מתואר כמצב שבו ה”שפה הברורה” וההכרה ההדדית יוצרות הרמוניה קוסמית המאחדת בין הקדושה לבין המציאות הממשית. כל זאת מתמצה בקריאת “שמע ישראל”, המהווה הכרזה על אחדות האל מתוך הקשבה וחיבור קהילתי.