תשובה

המאמר – ובו עשרה פרקים, מבקש לקרוא את הברית, ראש השנה והתשובה כביטויים שונים של תנועה קיומית אחת: הפקעת האדם והעולם מ”חזקתם”. “מחצה על מחצה” של הרמב”ם אינו רק חשבון מוסרי, אלא תודעה שבה המציאות נעשית בלתי־מוכרעת; הבינוני הוא משום כך “תלוי ועומד” — אדם שעברו אינו מחזיק בעתידו. ראש השנה הוא הרגע השנתי שבו גם הזמן והחיים עצמם חדלים להיות מובנים מאליהם: לשנה יש “ראש”, ספרי חיים וספרי מתים נפתחים, וקולו הפשוט של השופר מחזיר את האדם אל נקודת הראשית שקדמה לקיבעונותיו. כריתת הברית מבטאת אותה ארכיטקטורה עצמה: חציית הרצף ויצירת מרחב “בין לבין”, שבו יכולה להתרחש הכרעה חדשה. מכאן גם משמעות הציווי “ובחרת בחיים”: אפילו החיים אינם חזקה אלא דבר שיש לבחור בו. התשובה אינה אפוא נקודת המוצא של ראש השנה, אלא התנועה המתאפשרת רק לאחר שהמציאות נגאלה מן הטריוויאליות שלה ונפתחה מחדש לאפשרות, לבחירה ולהתגברות.

המאמר בוחן את רעיון התשובה מנקודת מבט אופטימית וקוסמית, השונה מהתפיסה המקובלת. הוא מתמקד בכוונת האדם בראש השנה, לפנות אל האל, לא למען גאולתו האישית, אלא למען כבוד אלוהים בעולם. המאמר טוען כי התשובה מתחילה דווקא בהכרה במשמעותיות של הבריאה ובנוכחות האלוהית שבה, כאשר רק לאחר מכן הוא פונה אל תיקון המעשים הפרטיים. המאמר משתמש בתפילות הסליחות וראש השנה כדוגמאות לכך כי הביטחון בגאולה נובע מתפיסה זו. הדיון מגיע לשיאו בניתוח תפילת משה לאחר חטא העגל, המדגישה את החשש מכבוד השם בעולם, ולא רק מגורל עם ישראל.

אֶ לֵ ו לְ ! ! ! היה זה בכט’ באב לפני בדיוק שלושים ואחת שנים – בשנת תשנ”ה – 1995, א’ דר”ח אלול, עשיתי

מאמר זה דן בנושא התשובה כנגד חטא ההיבריס, המוגדר ככישלון שנובע מתפיסה עצמית כוחנית ונרקיסיסטית של האדם. הטיעון המרכזי במאמר הוא, כי האדם יוצר אשליה של שליטה וכוח המביאה אותו לידי התרסקות, והתשובה היא תהליך דה-קונסטרוקטיבי המפרק את הנרטיבים הכוזבים הללו. באמצעות שפה חדשה של זהות והכרה בעליבות הקיומית מול הנשגב, האדם נדרש להקריב את גאוותו (“פרים שפתינו”) ולזנוח את הרעיון שמעשיו הם מקור הישועה. המאמר מדגיש את הגאווה כעבודה זרה, וכתשובת משקל, את ההכרה בצניעות כדרך הראויה אל הברית ואל פריחה והצלחה הבלתי אכזבת, כפי שמובטח בדברי הנביא.

אנחנו מצויים ממש ברגעים האחרונים של יום הכיפורים, זמן שמהווה חיתום לא רק של היום הזה, אלא של הימים הנוראיים כולם. ההבדל בין כתיבה לחיתום,