
על פתיחת זמן אלול בישיבת פונוביז’ – תשנ”ה/1995. מאמר לראש חודש אלול תשפ”ו. פרסום חוזר
אֶ לֵ ו לְ ! ! ! היה זה בכט’ באב לפני בדיוק שלושים ואחת שנים – בשנת תשנ”ה – 1995, א’ דר”ח אלול, עשיתי

אֶ לֵ ו לְ ! ! ! היה זה בכט’ באב לפני בדיוק שלושים ואחת שנים – בשנת תשנ”ה – 1995, א’ דר”ח אלול, עשיתי

כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר (קהלת י’ כ’) ביום ראשון בערב השבוע, ישבתי וכתבתי מילים ושורות לזכרה של ישיבת וקהילת

היום כ’ תמוז הוא היום שבו מציין עולם התורה הישיבתי את אחד האסונות הגדולים במאה השנים האחרונות. ביום הזה בשנת תש”א 1941 לפני שמונים וחמש

מבוא: לפני שלוש שנים, בטו׳ אדר – שושן פורים תשפ״ב הסתלק לעולמו אחד הרבנים החרדיים המשפיעים ביותר, מי שאף נחשב בעיני רבים כגדול הדור, הרב

הרב אשר דויטש (או כפי שהיה נודע בשמו, ‘ר’ אשר’) שהלך השבוע לעולמו בגיל 79 לאחר מחלה קשה, היה בעבורי אי אז בימי עלומיי, העילוי

מחר טז’ בחשוון, הוא גם יום פטירתו של אדם שהיה בילדותי נוכח מאוד בחיי, וללא ספק גם השפיע עליהם עמוקות, ראש הישיבה המיתולוגי, הרב אליעזר