על פנים וחוץ, טומאה וטהרה, משיחיות ואלמוות – מאמר לפרשת חוקת וג׳ תמוז. לדמותו ופועלו המשיחי של הרבי מלובביץ׳
מחשבה שעלתה לי במהלך השבת האחרונה, בה ציינו את ג׳ תמוז יום ההילולא של הרבי מלובביץ׳, הנוגעת בבסיסה לעניינה של המוות ומקומו בחיינו. ומה פשר
מחשבה שעלתה לי במהלך השבת האחרונה, בה ציינו את ג׳ תמוז יום ההילולא של הרבי מלובביץ׳, הנוגעת בבסיסה לעניינה של המוות ומקומו בחיינו. ומה פשר
“כשעלה לשמים קול טריקת הדלת, לאחר שהושלך הילד הראשון למשרפות, לא יכול עוד מיכאל המיטיב במלאכים, לעצור בעצמו ובכעסו פנה אל האלוהים: ‘האם תשפוך עתה
לרגל לג׳ בעומר, היום בו לפי המסורת היהודית, הסתלק מייסד תורת הקבלה התנא רבי שמעון בר יוחאי, ואשר נחשב כיום שהוא נקודת התחלה היסטורית בהקשרה
פרולוג: מאמר זה הנו עיבוד ואינטרפטציה למאמר נכבד מפרי מחשבתו של האדמו״ר הזקן רש״ז מלאדי – בעל התניא, בספרו ׳תורה אור׳. במאמרו הראשון לפר׳ ויגש
הקדמה: מאמר זה הוא שני במספר, בסדרת מאמרים שפרסמתי לפני כשנתיים, סמוך לפטירתו של הרב עדין אבן ישראל – שטיינזלץ זצ״ל. הוא מנסה לשפוך אור
דברים שנשאתי בשעת רעווא דרעווין – בסעודה שלישית/מפסקת, בשבת ט׳ באב, שנת תשפ״א – 2021. סמוך ונראה אצל חלקת מחוקק ספון, מייסד ומחולל החסידות רבי
פרולוג: יום צום תשעה באב נחשב כאחד הימים הטעונים והקשים ביותר בזיכרון הלאומי היסטורי של האומה היהודית. אך מעבר לזיכרון הטרגדיות שלפי המסורת התרחשו ביום
בשבת הקרובה ג׳ תמוז, יציין העולם היהודי 28 שנים להסתלקותו של הרבי מלובבי׳ץ רבי מנחם מנדל שניאורסון – האדמו״ר השביעי של חסידות חב״ד. הרבי היה
שני יוצרים ישראלים בעלי שיעור קומה, הלכו בשבועות האחרונים לעולמם, בהפרש זמן קצר יחסית. שניים בני אותו הגיל, שהטביעו חותם תרבותי עמוק על החברה והתרבות
אמש בתוכנית “המקור” שודר הפרק השני בסדרת הזוועה “משיח השקר”, על המפלצת אליעזר ברלנד ומעלליו שצחנתם עולה השמימה. לא בטוח שאני יודע בדיוק להסביר למה,