מחשבה על ההודיה כתמצית הוויית החיים – דברים לזכרו של הק׳ יהודה בכר ז״ל שלושים להירצחו. מחשבות בימי מלחמה 7
אמש הייתה בידי הזכות להשתתף באירוע מלאות שלושים להירצחו של יהודה בכר ז״ל, אחד מאותם כ1300 קרבנות שנרצחו באותו יום מר ונמהר של שמחת תורה
אמש הייתה בידי הזכות להשתתף באירוע מלאות שלושים להירצחו של יהודה בכר ז״ל, אחד מאותם כ1300 קרבנות שנרצחו באותו יום מר ונמהר של שמחת תורה
ביום העצמאות שנת 1957, שמונה שנים להיווסדותה של מדינת ישראל, נשא מנהיגה של האורתודוקסיה המודרנית בארה״ב הרב יוסף דוב הלוי סולובייצי׳ק זצ״ל, את אחד הנאומים
מחשבות באישון ליל, באי שם. על כוכבים ומזלות, כוכבים קמים וכוכבים נופלים. אני שוכב לי באי שם בדרום הארץ. מישיר כבר במשך שעות מבט השמימה.
לְדַבֵּר משמעו לחיות. ישות חיה היא ישות מדברת. בל׳ של משורר תהילים (קטו’ יז’) המתים נקראים “יֹרְדֵי דוּמָה“. האפיון הכי בסיסי של מציאות מתה, היא
יהונתן גפן היה הראשון שהכיר לי את האלוהים החילוני. כן, כמה שזה נשמע אולי הזוי, כי הוא בטח האחרון שבכלל התכוון להכיר למישהו אלוהים כלשהו.
לפני שש שנים נסתלק לבית עולמו, איש מיוחד ונדיר, שהייתה לי הזכות להכירו בשנותיו האחרונות, בעיקר בזמן שהותי אצל חלקת מחוקק ספון, בעיר האדטיש שבאוקראינה,
במאמר קודם עסקנו בהרחבה באבחנה התיאולוגית העמוקה שבין ׳עדות׳ ל׳סיפור׳, אם בהקשרו הפרטני בעניינו של ליל הסדר, ואם בהקשר אמוני רחב ובסיסי יותר. במאמר זה,
את הסדר הציבורי שערכתי אמש (כמדי שנה, בעשור האחרון), פתחתי בהצגה בפני קהל המשתתפים, מסמך שהוא בעיניי מופלא ומצמרר כאחד, שלאחרונה היתה לי הזכות לרכוש
הלילה ליל יח׳ בטבת, חל יום פטירתו של הרב פרופ׳ אברהם יהושע השל. זהו יארצייט יובל להסתלקותו, לפני חמישים שנה ביז׳ טבת תשל״ג (23/12/1972). השל
הרבה יש לדבר ולהאריך על האיש הגדול והמורם מעם הזה, מורנו ורבינו ר’ משה שפירא זצ״ל, שהיום עשרה בטבת תשפ״ב, אנו מציינים חמש שנים לפטירתו.