פרשת שבוע

המאמר מתאר את השראה וההתבוננות המיסטית שחווה אל מול שמי הלילה המלאים בכוכבים. הוא בוחן את היחס היהודי למזל ואסטרולוגיה, תוך התייחסות למקורות תלמודיים המעלים את השאלה האם לישראל יש מזל או שמא היא מעל השפעות אלו. המחבר מציג את השקפותיהם של פילוסופים יהודים כמו הרמב”ם לגבי תנועת הכוכבים ועבודת אלילים, ומדגיש את ההבחנה בין “ראייה” ל”שמיעה” דרך פרשנותו של האר”י לכתובים, המבארת כיצד שמיעה פנימית מובילה להכרה אמונית עמוקה. לבסוף, הוא טוען כי מעשי חסד וחמלה מאפשרים לאדם להשתחרר מתחושת התלות והדטרמיניזם הקוסמי, ובכך להגשים את הפוטנציאל האנושי ליצירה ואומץ.

בפרשתנו זו ואתחנן, מוצאים אנו רצף של הוראות שמשה רבינו מורה בפני העם היהודי, אשר לכאורה אין כל זיקה עניינית ביניהם, ובכל זאת הן מופיעות

בשנה שעברה התראיינתי ברדיו קסם, בתוכניתו המיוחדת לפרשת שבוע של ידידי היקר ד”ר עמוס ברדע. בשיחה עלו מגוון של נושאים והקשרים מתוך פרשתנו. בין היתר

המאמר בוחן את מושג הנקמה והגאולה ביהדות, במיוחד לאור אירועים קשים המעוררים רגשות עזים. הוא מנתח שני מקרים מקראיים מרכזיים מפרשות מטות ומסעי: נקמת ישראל במדיינים ודין גואל הדם. הניתוח מדגיש את ההיתר ואף החיוב לנקום, אך במקביל מזהיר מפני נקמה הנובעת מזעם אימפולסיבי, ומצביע על הצורך במסגרת חוקית וצבאית שתאפשר את ביטויה הנכון. לבסוף, המאמר מקשר בין הצורך האנושי בנקמה לבין השאיפה לגאולה, תוך דגש על חשיבות הסדר והחוק כמנגנון לביטוי רגשות אלו באופן מוסרי ובונה.

המאמר בוחן את פרשת בלק דרך הפריזמה של האפשרי והבלתי אפשרי, מוטיב החוזר על עצמו עשר פעמים בפרשה. הוא מתחיל בכך שבלק חושש שלא יוכל להתמודד עם בני ישראל ומבקש מבלעם להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי באמצעות קללות. עם זאת, אלוהים מבהיר לבלעם שהעם מבורך ובלתי ניתן לקללה, מה שהופך את משימתו לבלתי אפשרית. הניתוח מדגיש כיצד הקללות של בלעם הופכות לברכות ומייצגות את הייחודיות הקיומית הבלתי אפשרית של העם היהודי, המוצגת כקיום שאינו כפוף לחוקי המציאות המקובלים. לבסוף, המאמר מתייחס לתפקידו של פנחס, המייצג את “הקנאה המוסרית” ככוח שיכול לשנות את הגבולות בין האפשרי לבלתי אפשרי, במיוחד בהקשר של טוהר הקהילה וישראל כעם “ישר-אל”.

מאמר זה, המבוסס על שיעור מקיף, בוחן את מושגי הקדושה והאופן שבו היא נוכחת ופועלת בקולקטיב היהודי בספר במדבר, תוך התמקדות ביחסים המורכבים בין הפרט לכלל והקשרם לנוכחות האלוהית. הוא מנתח אירועים מרכזיים כמו מפקדי העם, מעשה המרגלים, ומחלוקת קורח, כדי להדגיש את המתח בין קדושת הקהילה כולה לבין הצורך בנבדלות טרנסצנדנטית. המאמר מתעמק בסיפור בלק ובלעם, מראה כיצד ניסיונו של בלק לקלל את עם ישראל נכשל והפך לברכות המדגישות את הייחודיות והחוסן הלאומי. עם זאת, הוא חושף כיצד פיתוי בנות מואב ואירוע פעור גילו נקודת תורפה זו, שבה הפיכת האינטימיות לפומבית הובילה להתדרדרות. מעשה פנחס, המייצג קנאה קדושה ונבדלות, מתואר כתגובה ההכרחית לשמירת הקיום הלאומי, ומודגש הקשר ההדוק בין התנהלות הקהילה לבין הימנעות ממגיפות. אתם מוזמנים לצלול פנימה במסע הגותי מרתק לאורך הפרשיות בס׳ במדבר.

המאמר בוחן את המוות, טומאה וטהרה בהקשר דתי, במיוחד לאור פרשת חוקת. הוא מנסה להסביר את הסלידה הדתית ממושג המוות והתפיסה שהמוות גורם לטומאה, בניגוד לחיים שהם טהרה. המקדש מתואר כמרחב טהור לחלוטין שמבטא את הדחייה המוחלטת של המוות והסופיות, ומייצג את החיים הנצחיים והמשמעות. תהליך הטהרה, אף על פי שנראה אבסורדי, נתפס כפעולה שמחזירה את האדם לתפיסה של חיים אינסופיים, תוך דחיית תחושות הציניות והספקנות הקיומית. לבסוף, המאמר מרחיב את מושג הטומאה והטהרה מהמקדש אל הבית והאינטימיות, כמרחבים שגם בהם יש לשמר את הטהרה מהמוות, ואל מושג טהרת המשפחה כביטוי לחזרה למקור החיים.