מאמר זה מתחקה אחר שני סוגי נסים הרווחים במסורת וההיסטוריה היהודית, זה ההתגלותי שהופעותיו חורגות בהגדרתן מכל סטנדרט קיומי-ריאלי מוכר, לעומת זה המופיע כחלק אימננטי ובלתי נפרד מההוויה הטבעית והמוכרת. כאשר נס חנוכה מהווה למעשה אב טיפוס לקטגורייה הנסית השניה.
“אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ’ אמה פסולה כסוכה וכמבוי: ואמר רב כהנא דרש
מאמר זה הוא תמלול של שיעור ארוך שנמסר לפני מספר שנים. במאמר זה אני מנסה להתחקות אחר טיבה של היהודיות לעומת היווניות, ובפשר המאבק האידיאולוגי שמתקיים ביניהם, וכנגדו בניצחון הפלאי אותו אנו מציינים בימים של חג חנוכה. זהו מאמר שנוגע בנקודות עמוקות העומדות בבסיס ההתמודדות הדתית והתרבותית שפעורה בין שתי תפיסות עולם אלו.
בשבת הקרובה יחול יט׳ כסליו תשפ״ד. יום זה נחשב כאחד התאריכים היותר חשובים ואפילו דרמטיים בתולדות תנועת החסידות, ובוודאי עד כמה שהדבר נוגע לחסידות חב”ד,
החיים קשים חברים. לא יודע מה סיפרו לכם, או מה חוויתם אתם מניסיונכם האישי, אבל החיים עשויים, או עלולים, להיות קשים ותובעניים. וכשאני אומר קשים,
הוֹשַׁע נָא אָדָֽם וּבְהֵמָֽה. בָּשָֽׂר וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָֽה. גִּֽיד וְעֶֽצֶם וְקׇרְמָֽה. דְּמֽוּת וְצֶֽלֶם וְרִקְמָֽה. הֽוֹד לַהֶֽבֶל דָּמָֽה. וְנִמְשַֽׁל כַּבְּהֵמֽוֹת נִדְמָֽה. זִֽיו וְתֹֽאַר וְקוֹמָֽה. חִדּֽוּשׁ פְּנֵֽי אֲדָמָֽה.
תכירו, זה האתרוג שלי. נעים מאוד. תרשו לי לספר לכם כמה דברים עליו, שעושים אותו, (לפחות לטעמי) לקצת מיוחד, אחר, משונה (קצת אולי כמו זה
״בְּאַהֲבָתֵנוּ גּוּף הָפַךְ מָקוֹם, וּבְזִכְרוֹנֵנוּ לֹא תָּעֵז לִנְשֹׁם. מָה שֶׁלֹּא עָשִׂינוּ, לַיְלָה מִתְאַדָּה, מָה שֶׁלֹּא הָיִינוּ הוּא עַכְשָׁו שָׂדֶה..״ (יהודה עמיחי) כשבני זוג נפגשים לראשונה,
פרולוג: מאמר זה נכתב לפני כשנתיים, בתקופה שבה חוויתי משבר אישי עמוק בחיי. כזה שהיה כרוך בפירוק הבית הזוגי, אחרי כעשר שנות נישואין. באותה תקופה
לפני 12 שנים, הייתה לי הזכות למסור בעיצומו חג הסוכות, שיעור הגותי מיוחד שעסק בעניינו של חג הסוכות, עם דגש על המעבר המרתק מיום הכיפורים
