על ההליכה והבשורה הנפשית בהופעתו ודמותו של אברהם. מאמר לפרשת לך-לך:
סיפורו של אברהם הוא חידה אחת גדולה. לפחות בראשית דרכו. אנו נעדרי כל מידע אינפורמטיבי מטרים אודותיו – כך שאיננו יודעים מיהו בכלל אותו אברהם
סיפורו של אברהם הוא חידה אחת גדולה. לפחות בראשית דרכו. אנו נעדרי כל מידע אינפורמטיבי מטרים אודותיו – כך שאיננו יודעים מיהו בכלל אותו אברהם
הערב – ג׳ בחשוון תשפ״ה, אנו מציינים 11 שנים לפטירתו של אחד מגדולי הפוסקים ואנשי ההלכה במאות השנים האחרונות, הרב עובדיה יוסף זצ״ל. מי שהטביע
מושג הברית מופיעה פעמיים בפרשתנו זו ׳נח׳. הפעם הראשונה, היא בהוראתו של אלוהים לנח על עשיית התיבה, זאת שאמורה להגן עליו ועל בני משפחתו, מפני
הנפש כבר לא עומדת בזה, הלב האנושי על סף קריסה. כמות ההלוויות, האובדן והתוגה האינסופית. אסון רודף אסון, טרגדיה אחר טרגדיה. השמות, הפנים, המשפחות, הילדים,
עמוס היה היום בהר הרצל בירושלים. הוי כמה עמוס, אתם אפילו לא מתארים לעצמכם. אפילו במושגים של ההר הזה בשנה האחרונה, שבו הוא כנראה נהיה
מאמר זה, הולך להיות שונה ואפילו מאוד, מהרבה מאמרים הגותיים אחרים כאן בפלטפורמה זו. הוא נושא בחובו הרבה מאוד תחושות ומחשבות. הוא מתייחס לאירוע שקשה
מאמר זה נכתב לפני שלוש שנים, כתמלול של דברים שנשאתי במהלך קידושא רבא בשבת בראשית תשפ״ב, בבית חב”ד “קרן אור” שבמרכז העיר בודפשט. קראנו את
פרשת ‘וזאת הברכה’ – הפרשה החותמת את ספר דברים ואת התורה כולה, המתייחסת אל רגעיו האחרונים ממש של משה רבינו עלי אדמות – כאדון הנביאים
במאמר קודם עסקנו בהרחבה בדברי חכמים במדרש אודות בריאת האדם וטיבו הדואלי – האופן שבו מידות האמת והשלום שוללות באופן גורף את בריאתו באשר הוא
המשך הלימוד בתורה לג׳ בליקוטי מוהר״ן – זהו חלק שלישי בסדרת השיעורים לדמותו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב, שנפטר ביום יח׳ תשרי – ג׳ דחוה״מ