אודי הרשלר

גלות וגאולה
אודי הרשלר

קווים ראשוניים וכלליים לדמותו ומשנתו הקבלית/תיאולוגית של האר”י. מאמר ליום ההילולא ה׳ אב. 453 שנה להסתלקותו. פודקסט AI לסיכום המאמר.

היום ה’ באב תשפ״ה, חל יום פטירתו של רבי יצחק לוריא אשכנזי, הידוע בשמו האר”י. השנה אנו מציינים 453 להסתלקותו. האר״י נחשב לאחד מגדולי המקובלים

המשיכו לקרוא »
בית המקדש
אודי הרשלר

על חורבן וגאולה, פלגנות ואחדות ההפכים, בראייתו ומשנתו הקבלית של רבי יצחק לוריא – האר״י. מאמר מיוחד ליום ההילולא ה׳ אב תשפ״ה. 453 שנים לפטירתו + פודקסט AI בשלהי המאמר:

מן המפורסמות ההיסטוריות, כי חורבן הבית השני במאה ה1 לספירה, הגיע מתוך מצב של קונפליקט פנימי חסר תקדים שהתחולל בלבו של העם היהודי. כתות ותפיסות

המשיכו לקרוא »
גלות וגאולה
אודי הרשלר

קונטרס “זאת התורה – אדם”. מאמר נרחב (לקריאה/הורדה) בנושא – מעמד האדם – והאחריות הזולתית הכרוכה בכך. והקשר אל המקדש והיחס אל הארץ. לפרשת מסעי ולימי תשעת הימים

זהו מאמר נרחב העוסק בסוגיית הרוצח במזיד או בשגגה, והאופן שבו עניין זה של זכות האדם על חייו ועל גופו, בא לידי ביטוי בהרחבה במקרא בהקשרים שונים. המאמר מנתח את הזיקה המתקיימת בין מעמד האדם כסובייקט עצמאי, לזיקת העם היהודי לארצו, עם דגש על תפיסת הגאולה והגלות בהקשר זה, ומקום המקדש ומעמדו. ניתן להוריד את המאמר בגרסת PDF

המשיכו לקרוא »
נקמה
אודי הרשלר

שיחה מוקלטת לפרשת השבוע מטות-מסעי. על עניין הנדרים והמחויבות העצמית של השפה. ובעניינה של הנקמה ותחושת הצדק.

בשנה שעברה התראיינתי ברדיו קסם, בתוכניתו המיוחדת לפרשת שבוע של ידידי היקר ד”ר עמוס ברדע. בשיחה עלו מגוון של נושאים והקשרים מתוך פרשתנו. בין היתר

המשיכו לקרוא »
גלות וגאולה
אודי הרשלר

על הנקמה וגאולה – ומה שביניהם. ובשאלת הלגיטמיות לצד החובה, במימושה עלי אדמות. קריאה בשני הקשרים של נקמה בפרשיות מטות – מסעי + פודקסט AI לסיכום מאמר.

המאמר בוחן את מושג הנקמה והגאולה ביהדות, במיוחד לאור אירועים קשים המעוררים רגשות עזים. הוא מנתח שני מקרים מקראיים מרכזיים מפרשות מטות ומסעי: נקמת ישראל במדיינים ודין גואל הדם. הניתוח מדגיש את ההיתר ואף החיוב לנקום, אך במקביל מזהיר מפני נקמה הנובעת מזעם אימפולסיבי, ומצביע על הצורך במסגרת חוקית וצבאית שתאפשר את ביטויה הנכון. לבסוף, המאמר מקשר בין הצורך האנושי בנקמה לבין השאיפה לגאולה, תוך דגש על חשיבות הסדר והחוק כמנגנון לביטוי רגשות אלו באופן מוסרי ובונה.

המשיכו לקרוא »
גלות וגאולה
אודי הרשלר

פרקי גלות וגאולה – על משבר ותקומה: בין קבלה, שבתאות, חסידות, השכלה וציונות. מסע בשלוש מאות שנה של יהדות. פודקסט AI בשלהי המאמר.

המאמר בוחן את תפיסת תשעה באב כנקודת מפנה הכוללת תקווה לגאולה, ולא רק יום של טרגדיה, ומדגים כיצד אסונות היסטוריים בחוויה היהודית היוו לעיתים קרובות את הזרעים להתחדשות וצמיחה. המחבר משרטט תהליך מעגלי ומתמשך לאורך שלוש מאות שנה, החל מהמאה ה-17, שבו משברים כמו גזרות ת”ח ות”ט, דרך תנועות כמו השבתאות, החסידות, ההשכלה והציונות, ועד השואה והתקומה, הזינו והצמיחו זו את זו בתנועה בלתי פוסקת לעבר הגאולה. למרות האופי הטראגי של אירועים אלו, המאמר מדגיש את החוסן הפנימי ויכולת ההתחדשות של העם היהודי, המוביל בסופו של דבר להקמת מדינת ישראל ולשגשוג הרוחני, התרבותי והחומרי.

המשיכו לקרוא »
העם היהודי
אודי הרשלר

על האפשרי והבלתי אפשרי בסיפור הברכות והקללות של בלעם – כמיקרו קוסמוס לסיפור קיומה האלמותי של האומה היהודי – מאמר לפרשת בלק + פודקסט AI לסיכום המאמר

המאמר בוחן את פרשת בלק דרך הפריזמה של האפשרי והבלתי אפשרי, מוטיב החוזר על עצמו עשר פעמים בפרשה. הוא מתחיל בכך שבלק חושש שלא יוכל להתמודד עם בני ישראל ומבקש מבלעם להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי באמצעות קללות. עם זאת, אלוהים מבהיר לבלעם שהעם מבורך ובלתי ניתן לקללה, מה שהופך את משימתו לבלתי אפשרית. הניתוח מדגיש כיצד הקללות של בלעם הופכות לברכות ומייצגות את הייחודיות הקיומית הבלתי אפשרית של העם היהודי, המוצגת כקיום שאינו כפוף לחוקי המציאות המקובלים. לבסוף, המאמר מתייחס לתפקידו של פנחס, המייצג את “הקנאה המוסרית” ככוח שיכול לשנות את הגבולות בין האפשרי לבלתי אפשרי, במיוחד בהקשר של טוהר הקהילה וישראל כעם “ישר-אל”.

המשיכו לקרוא »
אודי הרשלר

עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם. שתי פואמות קצרות לזכרו של התינוק מאיר צבי הרשלר ז״ל. פרסום חוזר – שנה ללכתו.

לפני שנה – ביום המר והנמהר של יט׳ תמוז תשפ״ד הושברנו שבר גדול בפטירתו הפתאומית של אחייני האהוב התינוק מאיר צבי ז״ל בן לאחי הר׳

המשיכו לקרוא »
גלות וגאולה
אודי הרשלר

על המרחב המקדשי כמרחב להבעת הקנאות. מאמר לפרשת פנחס – צום יז’ בתמוז וימי שלושת השבועות. פודקסט AI בשלהי המאמר.

המאמר מציג רעיון המקשר בין קנאות למקדש ביהדות, בטענה שהמקדש הוא המרחב הלגיטימי היחיד לביטויה של תחושת/פעולת הקנאות. המאמר בוחן את יום צום י”ז בתמוז, כיום המציין במסורת היהודית אסונות לאומיים, כדוגמת שבירת הלוחות בעקבות חטא העגל, ומסביר כי אירועים אלו קשורים לקנאה המונותיאיסטית. המקדש מתואר כמקום המרכז את הקנאות האלוהית והאנושית, ומבטא דרישה לנאמנות מוחלטת והקרבה. לבסוף, המאמר מקשר את אבלות ימי בין המצרים לשאיפה להחיות את תחושת הקנאות והדבקות באל.

המשיכו לקרוא »