הלילה ליל יח׳ בטבת, חל יום פטירתו של הרב פרופ׳ אברהם יהושע השל. זהו יארצייט יובל להסתלקותו, לפני חמישים שנה ביז׳ טבת תשל״ג (23/12/1972). השל
פרולוג: מאמר זה הנו עיבוד ואינטרפטציה למאמר נכבד מפרי מחשבתו של האדמו״ר הזקן רש״ז מלאדי – בעל התניא, בספרו ׳תורה אור׳. במאמרו הראשון לפר׳ ויגש
בדף כ׳ במס׳ נדרים (דף כ׳. אותו למדנו בימים האחרונים בסדר לימוד הדף היומי) מוצאים אנו סדרה ארוכה של מאמרים העוסקים במעמדה של האישה במרחב
במס’ נדרים דף יד’, אנו מוצאים הלכה ולפיה, כאשר אדם נשבע בתורה, אז ישנן למעשה שתי אפשרויות של פרשנות לדבריו: או באובייקט של התורה עצמה,
מצד אחד, אני לא יכול להכחיש שאכן היו לי אמש ובייחוד היום בבוקר, תחושות של שמחה וסיפוק. אחרי לא מעט זמן שבהם כיהנה כאן ממשלה
אז הנה הבוקר אנו שוב ביום בחירות. פעם חמישית בשלוש השנים האחרונות. כמה שזה מייגע, מעייף, ואפילו מייאש. המציאות הפוליטית הישראלית הבלתי אפשרית, דוחקת אותנו
בשבועיים וחצי האחרונים, אני נמצא בסוג של מסע מעבר לים, בעיקר בארץ המגף איטליה. הרבה חוויות אני חווה וסופג, ועוד ייקח לי זמן לעכל ולהבין
היה זה לפני כמעט כעשרים שנה, מסיבות כאלו ואחרות, היה עליי לשהות בתקופת חגי תשרי, במוסקבה בירת רוסיה. כך הזדמן לי לחגוג את חג שמחת
פעמיים בלבד מבין חגי ישראל מציינים חג ששמו הוא “עצרת”. היינו, שעניינה של ה”עצירה” אינהרנטי באופן חגיגת החג וציונו במסורת ישראל. הפעם האחת היא בחג
ספרדים, אשכנזים, חסידים ומתנגדים, אדוקים ומסורתיים, אמריקאיים, אירופאים, ואפילו ישראליים, שהתקבצו והתכנסו לארמון אחד גדול, אפשהו בכפר אחד קטן וקסום, לחופי הריביירה האיטלקית, למשך כמעט