“אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁיֹּאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה״ (ברכות לא׳).
לפני כ 1900 שנה, בשנת 130 לספירת הנוצרים, נפל דבר בישראל. צעיר יהודי בשם שמעון בר כוכבא, שהורתו וגדילתו ממש היו לא בהכרח מתוך שורות
לא הרבה אולי יודעים, אבל אחד הסטרטאפים היותר מופלאים מבית היוצר של המנהיג היהודי הגדול במאה עשרים, הרבי מליובאוויטש, מוכמן בבסיס העמוק שמאחורי מפעל השליחות
ירושלים בעבורי, היא אמביוולנטית בהגדרתה. היא מעוררת בי סוגים שונים, ואף מנוגדים, של מחשבות והתייחסויות. זאת עיר שקבעתי בה את מגוריי זה למעלה מ15 שנה,
פעם אחת בחיי, הייתי חתן באמת. על כל המשתמע. עם כל התפנוקים, הזכויות הנלוות, תשומת הלב, ובעיקר תחושת המיוחדות הכה משכרת הזאת. פעם אחת בחיי,
שיעור מיוחד ללג׳ בעומר, בס׳ אדרא זוטא – מתוך ס׳ הזוהר. השיעור שנמסר בליל לג׳ בעומר תשפ״א – 2021, עוסק בשאלות יסוד תיאולוגיות הנוגעות בסוד
פרולוג: בימים אלו אנו מציינים שלוש שנים לאסון מירון – האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה (עד לאותה נקודת זמן). זה היה אירוע טראומטי וקשה במיוחד,
הספד יוקד שכזה (הרצ״ב בסרטון בקצה המאמר), כמו שתוכלו לשמוע כאן מפיו של הרב יצחק בר חיים – אחד מרבני גדוד נצח יהודה, דומני שעוד
מאמר זה דן ברבי שמעון בר יוחאי (רשב”י), המכונה “אבי תורת הקבלה”. הוא מתאר את דמותו האזוטרית והמסורתית של רשב”י, שראה את המציאות הארצית כחסרת משמעות לעומת הכוונה האלוהית הפנימית. המאמר מדגיש את המתח בין גישתו הרדיקלית של רשב”י, שדוחה את העיסוק בחיי העולם הזה, לבין גישתם הפרגמטית של חכמים אחרים. כמו כן, הוא מצביע על הסכנה הפוטנציאלית הטמונה בהיצמדות בלעדית לגישה המיסטית, שעלולה להוביל להתנתקות מהמציאות, לאליטיזם ולחוסר רגישות חברתית, כפי שמעיד סיפורו של רבי אלעזר, בנו של רשב”י. לבסוף, המאמר מציע כי תורת הסוד יכולה להוות מקור לתקווה ומשמעות, אך יש לאמץ גישה גמישה ורגישה תוך שילוב התפיסה המיסטית עם חיי המעשה.
לרגל לג׳ בעומר, היום בו לפי המסורת היהודית, הסתלק מייסד תורת הקבלה התנא רבי שמעון בר יוחאי, ואשר נחשב כיום שהוא נקודת התחלה היסטורית בהקשרה