באופן אירוני יש משהו טוב במלחמה הארורה הזאת שנחתה על ראשינו. היא מוציאה כך באחת, את כל השדים מהארונות המערביים הסרוחים. את כל הצדדים היותר אפלים, שאולי העדפנו במשך שנים להתעלם מהם, לא להביט נכוחה, לספר לעצמנו שאיכשהו העולם השתנה, שתהומות השנאה והמפלצתיות כבר מהם והלאה, שאותה אנטישמיות שימיה כמעט כימי עולם, ושהיא תמהיל מבחיל של טיפשות, צביעות ופאגניות, היא כבר נחלת העבר הרחוק.
אבל הנה שוב הכול יוצא. האופל המערבי, ובעיקר זה האירופאי, משתחרר כמו גייזר אימתני, שוצף וגועש, מציף את הרחובות, את השכונות, ולא רק בקצה הערים ובפריפריה. הדברים נאמרים שחור על גבי לבן, בקול צלול ושפה ברורה. ההזדהות והקריאות עם השמדת יהודים, שחיטת ילדים, אינוס נשים ושריפת משפחות, הופכות להיות נפוצות ופופולריות, במקומות מסוימים אפילו קונסנזואלית. הבושה נמצאת דווקא בצד המזדהה עם בני העם היהודי. “פלסטין” והמפלצות בדמות אדם מבית היוצר של חמאס, הפכו למרבה הבושה והאירוניה, להיות מושא של קדמה ותרבות אוונגרד-חתרנית, סמל של חירות וליברליות. אכן, אין גבול לאבסורד.
אז זה חשוב, חשוב מאוד אפילו, שנקבל את התזכורות הכה צלולות הללו. שבפעם הבאה שאנחנו מפנטזים על איזה דרכון זר ממדינה שופעת בלונדינים וכחולי עיניים, או על דוקטורט יוקרתי באחת מהאוניברסיטאות הנחשקות בארצות הברית, כדאי שניזכר בשלט הזה שמניפה הבלונדינית הכעורה שבתמונה כאן, בריש גלי. זה יעזור לנו להיזכר איך בדיק נראה אותו עולם “נקי וטהור” שעליו היא וכל חבריה מפנטזים, ובהיכן הם חושבים שאמור להיות המקום הנכון והראוי לנו כאן במרחב. לפחות דבר אחד ייאמר לזכותה, היא אומרת את האמת בצורה היותר עירומה ואותנטית שלה: אנחנו בעיניהם הזוהמה, המוגלה הסרוחה שיש להסיר ולהשליך לפח האשפה של ההיסטוריה, ויפה שעה אחת קודם. אתם מבינים? בעיניהם השמדת יהודים זהו עניין בעל חשיבות שהיא בראש ובראשונה אוקולוגית. וכפי שקוראת שם העלובה שבתמונה, פשוט חשוב לשמור את העולם נקי.
בקיצור חברים, אין כל חדש תחת השמש, ומה שהיה הוא שיהיה, והגויים אותם הגויים, באמת לא שום דבר שלא ממש ידענו וחווינו כבר מאות רבות של שנים. השאלה היחידה הרלוונטית, היא אם גם היהודים יישארו אותם היהודים ויסרבו שוב להפנים את העובדה הקיומית הכה טרגית וכואבת, אך בו זמנית צלולה ומפכחת הזאת, ע”כ הנגזר ומשתמע מכך. וכפי שכבר אמרה גולדה, השאלה היא לא מה יעשו או יאמרו הגויים (כי את זה אנחנו כמובן כבר יודעים), איך יפעלו ויגיבו היהודים? בלעם בברכותיו ניסח זאת אפילו חד ונוקב יותר: “הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב“. וכשזאת היא הגישה והמיצוב התודעתי-לאומי, ההמשך שם כמעט ומדבר בעד עצמו: “הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא, לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה”!
כך שכאמור, אין כמו התקופה הצורבת הזאת שאנו מצויים בה, בשביל לחזור ולאמת בתוכנו עובדות יסוד קיומיות/לאומיות. להבין בדרך היותר כואבת, על מה ועל למה התכוננה התנועה הציונית והוקמה המדינה היהודית. כי איכשהו לא מעט שנים של שפע וגודש חומרי, ומי יודע כמה טיולים וטיסות ברחבי העולם, אפע’ס גרמו לנו לשכוח, או לפחות להתבלבל וללכת שבי.
