מלחמת חרבות ברזל

אברהם אבינו
אודי הרשלר

על החיים ועל המוות, הקבורה – וניצחון הרוח האלמותית על החומר הנפסד. מחשבה ביום הבאתו לקבורה של סרן הדר גולדין הי”ד – והארה לפרשת חיי שרה + פודקסט/סרטון AI לסיכום המאמר.

המאמר דן במשמעות העמוקה של הקבורה, המייצגת את השייכות הראשונית והזהותית של האדם ואת סגירת מעגל חייו. המאמר בוחן את הנושא דרך סיפורו של אברהם אבינו, אשר חזר אל אבותיו במוות למרות ניתוקו הראשוני מהם, ומדגיש כי הקברים משמשים כעדות מוחשית לעבר ומחברים את החיים לנוכחות הנעדרת. כחלק מאירוע הבאת גופתו של הדר גולדין לקבורה בישראל, המאמר מפרש את הקבורה כניצחון במאבק על הזכות לשייכות לארץ, וכן כהכרח לשיקום תחושת הביטחון הקולקטיבית. המקור מבחין בין “טוב” (ההווה ההיגייני) ל”מטיב” (הטוב הטרנסצנדנטי), וטוען כי קבורת המתים כראוי היא מעשה חסד של אמת כלפי המתים וכלפי החיים כאחד, המבטיח את המשכיות הרוח והזיכרון. לבסוף, המאמר מסכם כי הבאת המתים לקבר ישראל היא ההסדרה הראויה של העבר בתוך ההווה, המאפשרת לחברה לצמוח על יסודותיה ההיסטוריים והתרבותיים.

המשיכו לקרוא »
אברהם אבינו
אודי הרשלר

על האמונה המונותאיסטית והצדק האלוהי בגרסתה הראשונית, ובאופן התאמתה והטמעתה בתפיסת המוסר והצדק של אברהם אבינו. מאמר לפרשת וירא.

סיפורו של אבי האומה היהודית והאמונה המונותאיסטית, אברהם אבינו, מתחיל למעשה משום מקום. כך מבלי שאנו באמת יודעים על דמותו דבר וחצי דבר, מופיעה הוראת

המשיכו לקרוא »
אברהם אבינו
אודי הרשלר

על שני מודלים של צחוק: היִצְחָקִי, לעומת היִשְׁמְעֵאלִי. ובסוד מורשת הצחוק ואבסורד הקיום היהודי. מאמר לפרשת וירא + פודקסט/סרטון AI לסיכום המאמר:

בפרשת וירא, מופיע מוטיב הצחוק בהקשרו של לידת יצחק, פעמיים. הפעם הראשונה, היא כאשר המלאכים המבקרים באוהלו של אברהם, מבשרים ע”כ כי “שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ

המשיכו לקרוא »
בריאה
אודי הרשלר

על הבריאה ועל הברית, ועל המחויבות לחיים וליצירה כבסיס האתי של ההוויה. מאמר לפרשת נח + פודקסט/סרטון AI לסיכום המאמר

מאמר זה עוסק עמוקות במושג הברית בפרשת נח. המאמר מנתח את משמעותה הקיומית והמוסריתשל הברית בהקשרם של המבול ובריאת העולם מחדש. הטענה המרכזית העולה מתוכן המאמר, הוא כי המבול לא היה רק עונש על חטאי הדור, אלא ערעור יסודי על זכות קיום הבריאה כולה בשל הפרת הברית הטבועה בה, המייצגת מחויבות להמשכיות, הרמוניה וחמלה. באמצעות פרשנות של הרמב”ן ומקורות נוספים, המקור משווה את תיבת נח לארון הברית, ומדגיש את תפקיד שניהם כ”קפסולות של ברית” המאפשרות שמירה על הרצון הבורא הראשוני והצלה מכאוס. לבסוף, המאמר מקשר את רעיון הפרת הברית למצב הנוכחי של מלחמה והצורך בתגובה מוחצת, תוך קריאה להתחזקות בערכי הסולידריות והחמלה בתוך העם היהודי.

המשיכו לקרוא »
בין ישראל לעמים
אודי הרשלר

על האלוהות האוניברסאלית והאנושיות הטבעית, לעומת האלוהות הפרטיקולית והמלחמתית, בפרשת וזאת הברכה. מאמר מיוחד לסוכות ושמחת תורה תשפ״ו – שנתיים למלחמת חרבות ברזל – והחזרת החטופים + סרטון/פודקסט AI לסיכום המאמר

פרשת ‘וזאת הברכה’ – הפרשה החותמת את ספר דברים ואת התורה כולה, המתייחסת אל רגעיו האחרונים ממש של משה רבינו עלי אדמות – כאדון הנביאים

המשיכו לקרוא »
חג הסוכות
אודי הרשלר

על חזרתם הביתה של החטופים, והחזרה הביתה הלאומית אחרי שנתיים של שהייה בסוכת גורל משותפת אחרת. מחשבה לקראת יום היסטורי – שנתיים לפרוץ המלחמה.

׳וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה

המשיכו לקרוא »
חג הסוכות
אודי הרשלר

על מים עליונים ומים תחתונים בחגיגת ניסוך המים בחג הסוכות. מאמר לחג הסוכות – ובעניינה של ׳שמחת בית השואבה׳ + פודקסט/סרטון AI לסיכום המאמר.

                                                                                               ‘הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה’ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה‘.. ישעיהו יב׳ – ב׳

המשיכו לקרוא »
חג הסוכות
אודי הרשלר

על ה׳סוכה בכרם׳ בנבואת החורבן של ישעיהו לעומת ׳סוכת דוד׳ בנבואת התקומה של עמוס. מאמר מיוחד לחג הסוכות תשפ״ו וליום ציון שנתיים לאסון השביעי לאוקטובר + פודקסט/סרטון AI לסיכום המאמר:

המאמר בוחן את משמעותה המורכבת של הסוכה ביהדות, המייצגת ניגוד בין ארעיות לנצחיות. ראשית, נטען כי הנביא ישעיהו מתאר את ירושלים החריבה כסוכה שהפכה למיותרת וריקה לאחר שאבדה תכליתה הפונקציונלית, בדומה לסוכת כרם שנבצר. לעומת זאת, הנביא עמוס משתמש בדימוי הסוכה, “סוכת דוד הנופלת,” כסמל לשיקום ולנצחיות עתידית. הדיון מתקדם לקשר בין הסוכה לרעיון התשובה, ומסביר שהיציאה לסוכה לאחר יום הכיפורים מהווה שחרור מביטחון יומיומי ושליטה אשלייתית. הטקסט מציע כי השבריריות של הסוכה מייצגת את מהות הקיום היהודי, המקבלת כוח דווקא מהכרה בחשיפה, ומסתיים בקישור סמלי לאירועי השבעה באוקטובר כהתגלמות של קריסת הביטחון המדומה והצורך להפוך את אותה שבריריות למקור עוצמה.

המשיכו לקרוא »