דור המדבר

המאמר בוחן את פרשת “מי מריבה” מנקודת מבט פילוסופית המבדילה בין הנהגה כוחנית לבין הנהגה של שיח. המחבר מסביר כי מרים הנביאה ייצגה מודל של נשיות וגמישות, שאיפשר את נוכחות המים ההרמונית במדבר. עם מותה, נוצר משבר שחשף את הניגוד שבין הסלע המוצק והאנוכי לבין המים המסמלים אחדות וזרימה. הטעות של משה בהכאת הסלע במקום דיבור אליו מפורשת כחוסר יכולת לעבור מנס במתכונת מדברית של הכנעה לנס במתכונת ארצישראלית של דיאלוג. בסופו של דבר, המאמר מציע כי התיקון השלם טמון ביכולת לגלות את הרוחניות בתוך החומר דרך הקשבה והרמוניה ולא דרך כפייה.