נצרות

מאמר זה שהוא שני בסדרה, ממשיך לבחון את תפיסת האהבה במשנתו של רבי עקיבא, ומציע כי הוא הופך את האהבה מרגש לחוק מחייב, ובכך מציע מענה לשינוי שחל בעם היהודי לאחר חורבן בית המקדש השני. הוא מציג את אהבתו של רבי עקיבא כאב טיפוס של מסירות והקרבה, ומקשר את סוגיית הייסורים והעיסוק בתורה לאותה התמסרות. לבסוף, המאמר משווה את תפיסת האהבה של רבי עקיבא לזו הנוצרית, ומסביר כיצד הוא הפך את האהבה לחוק כמענה לאתגור הנוצרי של החוק היהודי.