
גאולה
על הסיפור היהודי כהתגלות הדיבור הנצחי – בעבר בהווה ובעתיד – ובזיקה שבין חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל ולחג הפסח – ולסיפור יציאת מצרים. מאמר מיוחד לחג הפסח תשפ”ו + מצגת/פודקסט/סרטון לסיכום המאמר
המאמר בוחן את הזיקה הרעיונית העמוקה בין חזון העצמות היבשות של יחזקאל לבין חג הפסח וסיפור יציאת מצרים. הרעיון המרכזי במאמר מציע כי סוד הגאולה טמון בשימוש ב”דיבור” וב”סיפור” ככוח מחיה המסוגל להפיח תקווה ועתיד בחומר דומם וחסר חיים. דרך ניתוח נבואת יחזקאל, מוסבר כיצד המעבר ממצב של ייאוש לקומה לאומית זקופה מתרחש באמצעות הנכחת הרוח בתוך המציאות הפיזית. המצווה לספר ביציאת מצרים מוצגת כביטוי לגאולת הדיבור, המאפשרת לאומה היהודית להפוך את זיכרון העבר למנוע של צמיחה נצחית. בסופו של דבר, מדגיש המאמר כי הזהות היהודית מתגבשת דרך הסיפור המתמשך, המהווה עדות חיה להתחדשות האלוהית גם מתוך מצבי שפל וכיליון.