מלחמת חרבות ברזל

מאמר זה המובא כאן במלואו – ככתבו וכלשונו, הוא הקדמה לספר ׳אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה׳ – מחשבות ורעיונות בימי זעם וסופה – מלחמת חרבות ברזל. שהוא יומן מחשבות רפלקטיבי, שנכתב בשנתיים האחרונות, החל מהטבח המחריד בשמחת תורה תשפ”ד (7 באוקטובר 2023) והמלחמה הקשה שפרצה באותו יום נוראי – ועודנה נמשכת עד עצם היום הזה. היו אלו אירועים אשר היוו נקודת מפנה דרמטית בתולדות העם היהודי, הקרובים בדוגמתם רק לשואה במאה הקודמת. חיבור זה בוחן את ההשפעה העמוקה של אירועים אלו על התודעה והנפש, ומבקש למצוא בהם משמעות ופשר. במאמר זה, מוצעת השוואה בין חווית המלחמה למעמד הר סיני, ובכך כי שניהם מהווים אירועים מעצבים המגדירים מחדש את מצב האומה. כמו״כ מתייחס למזמור כז׳ הידוע במילותיו הפותחות ׳לְדָוִד ה׳ אוֹרִי וְיִשְׁעִי׳, ומאיר את מילותיו של פרק זה, כמקור לתקווה והתמודדות מול השכול ואימת המלחמה, תוך דגש על מציאת יציבות וביטחון בקודש אל מול הארעיות והפחד. כך גם מודגשת החשיבות במציאת משמעות ותקווה דווקא בעיצומה של המלחמה. אתם מוזמנים לצלול פנימה.

פרולוג: מאמר זה נכתב לאורכם של 12 ימי המלחמה ׳מבצע עם כלביא׳ -שאך זה עתה הסתיימה, בין ישראל לאיראן. מערכה צבאית מופלאה, שהייתה הרבה יותר

ניצחון הוא דבר מדהים, אין דבר מתוק הימנו. פוטנציאל הניצחון הוא עצום. קל וחומר כאשר מדובר בניצחון כ”כ חד וברור, ועוד כנגד מדינה ענקית, כזאת

הימים הם באמת דרמטיים – בקנה מידה תנכ”י. לא יהיה זה מופרז לראות בהם כמכוננים בתולדות ישראל – בעת החדשה. הם ללא ספק ייחרטו עוד