את הסיפור הבא אני כותב בדמע ממש. קשה לי בכלל להעביר במילים את סערת הרגשות שאני מצוי בה בשעות אלו, אחרי היוודע דבר פציעתו הקשה
בערב ראש השנה תש”ג 1942, בשיאה של מלחמת העולם השניה, והשואה המחרידה שפקדה את יהדות אירופה בימי האימה והזעם ההם, נרצח אחד מדמויות ההוד של
אם ישנו אדם בדורנו שראוי היה לתואר ‘חסיד אומות העולם’, הרי שללא ספק, הוא צ’רלי קירק. אין מילים שיכולות לתאר את גדלות הנפש של האדם
מאמר זה נכתב לפני כחמש שנים (חודש אב תש״פ – 08/2020), ממש סמוך ונראה להסתלקותו של אחד ההוגים היהודיים החשובים והמשפיעים בדורנו, הרב עדין אבן
היום ה’ באב תשפ״ה, חל יום פטירתו של רבי יצחק לוריא אשכנזי, הידוע בשמו האר”י. השנה אנו מציינים 453 להסתלקותו. האר״י נחשב לאחד מגדולי המקובלים
מן המפורסמות ההיסטוריות, כי חורבן הבית השני במאה ה1 לספירה, הגיע מתוך מצב של קונפליקט פנימי חסר תקדים שהתחולל בלבו של העם היהודי. כתות ותפיסות
בשורות הבאות אני רוצה לחלוק עמכם הקוראים, סיפור מופלא שבדידי הווה עובדא לפני שבע שנים בדיוק, כזה שדומני שחובתי להנציח ולחלוק לעוד הרבה שנים שיבואו.
השבוע ביום ראשון ג׳ תמוז, ציין העולם היהודי 31 שנה להסתלקותו של הרב מנחם מנדל שניאורסון – הידוע בשמו ׳הרבי מליובאוויטש׳׳, מי ששימש כאדמו״ר השביעי
היום ג׳ תמוז תשפ”ה – מציינים רבבות חסידי חב”ד ועמם העם היהודי בכול תפוצותיו, לא׳ שנים להסתלקותו של גדול המנהיגים היהודיים במאה עשרים, רבי מנחם
לפני מספר שנים זכיתי לשהות (ביחד עם עוד כמה עשרות אלפי יהודים) בשבת ג’ תמוז, יום ההילולא של רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מלובבי׳ץ