מועדים

המאמר בוחן את מהות האהבה כאתיקה, במיוחד לאור אירועי 7 באוקטובר 2023. הוא מציג את השאלה המרכזית כיצד ניתן לאהוב בעולם רווי כאב ואובדן, ומסתמך על תובנות מפיוטר דוסטוייבסקי, המקשר אהבה לאמונה בחיי נצח ולהתעלות מעל אנוכיות. המאמר משלב פרספקטיבה תיאולוגית יהודית, תוך התייחסות למצוות “ואהבת את ה’ אלוהיך” ולפרשנותו ודמותו של רבי עקיבא, שראה באהבה גם כלל אתי רחב ודרך חיים של מסירות נפש, וכנקודת התמצית של החיים כולם: אלמנט הנכונות וההתמסרות. לבסוף, הוא מדגיש את הקשר בין אהבה, הקרבה, אחדות וגבורה לנוכח המלחמה הנוכחית, ואף מזכיר את מעשי הגבורה וביטויי האהבה ברגעים קריטיים של האסון הנורא בשביעי לאוקטובר. אתם מוזמנים לצלול פנימה.

במאמר הקודם עסקנו בביאורה של המשנה בשלהי מס׳ תענית, ומתאר את האופן שבו בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים וכו’. במאמר זה, ברצוני לעסוק בטקסט

“אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְכַיּוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת

המאמר בוחן את משמעות המושג “בית” בהקשר היהודי, החל מחורבן בית המקדש ועד למלחמה העכשווית בישראל. הוא מתאר את הבית כמקור הגנה ותחושת שייכות עמוקה, המהווה בסיס לקיום הפרטי והלאומי. המאמר מקשר את ירושלים ובית המקדש לנקודת המוצא הקיומית והרוחנית של עם ישראל, ומדגיש את תפקידם כמרכז של אחדות, הכלה ואהבה. לבסוף, הוא דן באירועי השבעה באוקטובר כ”חורבן הבית” המודרני, ומציג את הלכידות הלאומית ואת הצורך הקריטי בהחזרת את החטופים כדרך לשיקום וחיזוק ה”בית” במובניו השונים.

להלן סדרה של שיעורים מוקלטים שנאמרו לפני מספר שנים בפני חברים מקשיבים, העוסקים בהקשרים ההגותי של ימים אלו, ימי האבל על חורבנם של שני בתי