יכולות להיות כל מיני סיבות, מדוע במסורת היהודית דווקא בית הקברות, מקום מנוחתם של המתים, נקרא בשם האירוני “בית החיים”. אבל כשנמצאים כאן בעיר ביירוית
המאמר מספק סקירה על כ”ט בנובמבר 1947, היום בו האו”ם אישר את סיום המנדט הבריטי ואיפשר את הקמת מדינת ישראל, תוך הדגשת הזיקה ההיסטורית של העם היהודי לארצו. באופן פלאי, באותו יום ממש התבצעה רכישת המגילות הגנוזות הראשונות על ידי פרופסור אלעזר ליפא סוקניק עבור האוניברסיטה העברית, אירוע שנחשב לבעל חשיבות לאומית עצומה. המסמך מתאר את גילוי המגילות במקרה על ידי נער בדואי במדבר יהודה ואת שרשרת העסקאות שהובילה אותן לבסוף לידיים יהודיות. הכתוב מדגיש כי המגילות הן עדות מופתית לחיים היהודיים הענפים שהתקיימו בארץ לפני החורבן, ובכך מחזקות את הקשר בין העם לארצו עם הקמת המדינה. הטקסט מסיים בתחושת נס ומשמעות שמיימית של צירוף האירועים ההיסטוריים הללו באותו יום.
בתאריך ה10 לנובמבר מציין העולם היהודי את אחד האירועים הנוראיים בתולדותיו, מה שמוכר עד היום כ״ליל הבדולח״ (או בעגה הגרמנית Kristallnacht – קריסטלנאכט). הלילה האפל
מן המפורסמות ההיסטוריות, כי חורבן הבית השני במאה ה1 לספירה, הגיע מתוך מצב של קונפליקט פנימי חסר תקדים שהתחולל בלבו של העם היהודי. כתות ותפיסות
החוויה אדירת הרושם עדיין קרובה מאוד. התחושות והמחשבות עוד עוצמתיות כ”כ, עד שקשה בשלב הזה להכיל ולעבד. אבל לא יכולתי שלא לשתף עם כמה רגעים
לפני כ 1900 שנה, בשנת 130 לספירת הנוצרים, נפל דבר בישראל. צעיר יהודי בשם שמעון בר כוכבא, שהורתו וגדילתו ממש היו לא בהכרח מתוך שורות
זהו תקציר של שיחת פודקסט AI מתוך המאמר הארוך שהתפרסם כאן. הוא בהחלט מצליח לגעת בעיקרי הנקודות ולתמצת את המאמר לשיחה של דקות ספורות. אתם מוזמנים לשמוע ולהתבשם בעצמכם מהדברים.
את יום השואה הזה תשפ”ה, אני מציין סמוך ונראה לביקור רב העוצמה שזכיתי בו, אך לפני שבועות ספורים בעיר סלוניקי שביוון. נסעתי לשם עם צוות
תסתכלו היטב בתמונה הזאת, הביטו עמוק בכל שלל פרטיה. היא נלקחה בכיכר העיר אולקוש בפולין, ב31 ביולי 1940. ר’ משה הגרמן, זהו שמו האברך החסידי
בימים ההם בזמן הזהֿ, תמיד קמה וניצבת שאלת היחס אל הרוע, אל אותה מפלצת תקופתית שקמה ומאיימת על העולם ושלומו. אך בראש ובראשונה, במקרה או