פעם אחת בחיי, הייתי חתן באמת. על כל המשתמע. עם כל התפנוקים, הזכויות הנלוות, תשומת הלב, ובעיקר תחושת המיוחדות הכה משכרת הזאת. פעם אחת בחיי,
שיעור מיוחד ללג׳ בעומר, בס׳ אדרא זוטא – מתוך ס׳ הזוהר. השיעור שנמסר בליל לג׳ בעומר תשפ״א – 2021, עוסק בשאלות יסוד תיאולוגיות הנוגעות בסוד
פרולוג: בימים אלו אנו מציינים שלוש שנים לאסון מירון – האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה (עד לאותה נקודת זמן). זה היה אירוע טראומטי וקשה במיוחד,
הספד יוקד שכזה (הרצ״ב בסרטון בקצה המאמר), כמו שתוכלו לשמוע כאן מפיו של הרב יצחק בר חיים – אחד מרבני גדוד נצח יהודה, דומני שעוד
מאמר זה דן ברבי שמעון בר יוחאי (רשב”י), המכונה “אבי תורת הקבלה”. הוא מתאר את דמותו האזוטרית והמסורתית של רשב”י, שראה את המציאות הארצית כחסרת משמעות לעומת הכוונה האלוהית הפנימית. המאמר מדגיש את המתח בין גישתו הרדיקלית של רשב”י, שדוחה את העיסוק בחיי העולם הזה, לבין גישתם הפרגמטית של חכמים אחרים. כמו כן, הוא מצביע על הסכנה הפוטנציאלית הטמונה בהיצמדות בלעדית לגישה המיסטית, שעלולה להוביל להתנתקות מהמציאות, לאליטיזם ולחוסר רגישות חברתית, כפי שמעיד סיפורו של רבי אלעזר, בנו של רשב”י. לבסוף, המאמר מציע כי תורת הסוד יכולה להוות מקור לתקווה ומשמעות, אך יש לאמץ גישה גמישה ורגישה תוך שילוב התפיסה המיסטית עם חיי המעשה.
לרגל לג׳ בעומר, היום בו לפי המסורת היהודית, הסתלק מייסד תורת הקבלה התנא רבי שמעון בר יוחאי, ואשר נחשב כיום שהוא נקודת התחלה היסטורית בהקשרה
ב-6 באפריל 1903 פרצו בעיר קישינב פרעות קשות ביהודי העיר. הפרעות פרצו בעקבות דם שהאשימה את יהודי העיר ברצח נער נוצרי למטרות דתיות. מאות רבות
יום הזיכרון לשואה תשפ”ד שאותו ציינו השנה, לא דמה בשום צורה לכל “ימי השואה” שקדמו לו – מראשית ימיה של מדינת ישראל לפני 76 שנים.
תסתכלו היטב בתמונה הזאת, הביטו עמוק בכל שלל פרטיה. היא נלקחה בכיכר העיר אולקוש בפולין, ב31 ביולי 1940. ר’ משה הגרמן, זהו שמו האברך החסידי
בימים ההם בזמן הזהֿ, תמיד קמה וניצבת שאלת היחס אל הרוע, אל אותה מפלצת תקופתית שקמה ומאיימת על העולם ושלומו. אך בראש ובראשונה, במקרה או