לְדַבֵּר משמעו לחיות. ישות חיה היא ישות מדברת. בל׳ של משורר תהילים (קטו’ יז’) המתים נקראים “יֹרְדֵי דוּמָה“. האפיון הכי בסיסי של מציאות מתה, היא באופן שבו איננה אומרת יותר דבר. שוכבת דוממת. המאפיין של חברה אנושית חיה, תוססת ויוצרת, הוא באופן שבו בני האדם מדברים את עצמם, וכשם שפרצופיהם שונים כך דיעותיהם שונות. קרי, … המשך לקרוא על הדיבור והדּוּמִיָּה, השוני והמשותף הקיומי – ראשיתי. לרגעי הדמדומים במעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות ה75 למדינת ישראל. מאמר ראשון בסדרה1 min read